שדי חמד/כללים/כ/מג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:33, 16 באפריל 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png מג

כלל מג) כבוש כמבושל. בשאר איסורין הוא מדאוריתא ובבשר בחלב מדרבנן ואזילינן בספקו לקולא ובספק דשאר איסורין לחומרא ואם יש לחלק בין איקבע איסורא ללא איקבע עיין ביו"ד סי' ק"ה במפרשים על הטוש"ע ומה שכתב הרב פתחי תשובה בסק"ג בשם כו"פ עיין חכמת אדם כלל ח"ן אות ד' שכן דעת רוב הפוסקים ויש להתיר בהפ"מ עי"ש והנה הרב ארעא דרבנן באות צ"ג כתב בשם האיסור והיתר דספק כבוש בבשר בחלב אינו אלא מדרבנן והשיגו הרב עפרא דארעא שם דלא היה צריך להביא מהאו"ה כי תלמוד ערוך הוא בפסחים ומרן חיד"א ביעיר אזן מערכת הבי"ת אות ט"ז השיבו שכן דרך האחרונים להביא בשם איזה פוסק והפוסק ההוא מביא מהש"ס וכן באמת האו"ה מביא כן מהש"ס דפסחים והרב מוהרימ"ט שכתב דהוא מדאוריתא כבר דחה דבריו הרב פרי חדש בסי' פ"ז סק"ב ועל כל פנים בשאר איסורין פשוט דכבוש כמבושל הוא מדאוריתא ודברי הרב מוהרמ"ג בשו"ת בירך משה סי' ל' גבי כבישת דגים טהורים עם טמאים שכתב דכבוש כמבושל הוא מדרבנן לכל הפוסקים עי"ש נעלמו ממני דמשמע דכונתו דבכל האיסורין הא דכבוש כמבושל הוא רק מדרבנן והוא תמוה ואם כונתו רק על ציר דגים דאיירי ביה נמי אינו פשוט דהוא מדרבנן עיין בנו"ב מ"ק חיו"ד סי' כ"ו (ד"ה ועוד שהרי) ועיין בשו"ת מגן שאול סי' ה' ד' ח' ע"ב ובדברי הרב גנת ורדים חיו"ד כלל ו' סי' כ"ב הבאתי דב"ק בקונטריס אסיפת דינים במערכת הדל"ת אות ו' ומצאתי שהרב יד דוד בסי' פ"ז הגב"י אות כ"ו שהביא דברי הרב ברך משה ציין לעיין בדברי הגנת ורדים הנ"ל אולי כונתו להשיגו ממ"ש הגנת ורדים דכבוש כמבושל הוא מדאוריתא כמ"ש שם מפורש עי"ש והא פשוט ומוסכם ואפילו בספק כבוש בבב"ח דן הרב כנה"ג בתשו' סי' קכ"ה להחמיר כיון דהוי פלוגתא הוי ספק כבוש ואזלינן לחומרא אלא שהרב ערך השלחן ביו"ד סי' צ"ח אות ד' השיגו דהא דספק כבוש לחומרא לא נאמר בבשר בחלב וכל שכן בספק דפלוגתא עי"ש וכן הרב פר"ח בסי' פ"ז סק"ב שהשיג על הרב מוהרימ"ט בחיו"ד סי' ג' הוא על שבבשר בחלב כתב דאסור מן התורה אבל בשאר איסורין פשוט דספק כבוש אסור דכבוש כמבושל מדאוריתא ומה שתמה על הרב עפרא דארעא על הרב ארעא דרבנן הנז"ל שהביא בשם האו"ה דכבוש בבב"ח הוא מדרבנן דלא היה צריך להביא מאו"ה כי תלמוד ערוך הוא דאי תרו ליה כולי יומא וכו' ומרן חיד"א ביעיר אזן השיבו דהאו"ה גופיה אייתי ש"ס הנ"ל וכן דרך האחרונים וכו' הנה ראיתי להרב ערוך השלחן ביו"ד סי' פ"ז אות ד' (בד"ה ומדברי) שהקשה על הרב מוהרימ"ט מסוגיא זו (ולא זכר שכבר השיבו הרב פר"ח) וכתב דאין מגוף הסוגיא ראיה דיש לפרש כמ"ש ר' אלחנן בשה"ג פ' בתרא דע"א וכו' וכן השיב שם (בד"ה אבל) על דברי העפ"ד ויעיר אזן הנ"ל וכן השיב על הרב כנה"ג בסי' צ"א שכתב על מה שכתב רבינו ירוחם כן בשם ראבי"ה והרא"ש והרי תלמוד ערוך הוא בידינו עי"ש שכתב דהרא"ש והרא"ם בס' היראים והסמ"ג וסה"ת כתבו דבשר כבוש בחלב אינו אלא מדרבנן והרב אזן אהרן בקונטריס ארעא סמיכתא תמה על הרב אד"ר שכתב זה בשם האו"ה והוא תלמיד ערוך עי"ש שנעלם ממנו דברי מרן חיד"א ביעיר אזן הנ"ל שכתב דרך כלל שכן דרך האחרונים להביא איזה דבר בשם איזה פוסק והוא תלמוד ערוך והפוסק עצמו משם חפר אוכל ואין זה מן התימה ודבריו הם בפרטות בדין זה:

והא דקימא לן דבבשר בחלב הוא מדרבנן ואזלינן לקולא כתב בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' ס"א דלאו דוקא בספק אם נכבש או לא אלא אפילו בודאי נכבש ויש ספק אם יש ששים אזלינן לקולא עין שם:

ואם באתרוג ספק כבוש אזלינן לחומרא עיין ביגדיל תורה קונטריס ט' סי' קכ"ז אות ט' שאלה ותשובה:

ולענין שבת אי כובש חשיב כמבשל האריך בזה הרב ט"ל אורות מדף ס"ה ע"ג ואילך ובאר דמה שכתב הרמב"ם בפרק כ"ב מהלכות שבת הלכה יו"ד מערב אדם מים ומלח וכו' והכובש אסור מפני שהוא כמבשל כונתו דאסור מדרבנן והביא דברי הר"ן בסוף פרק השוכר את הפועלים והרמב"ן הביא עוד ראיה דאמרינן בפרק כל הבשר קדרה שמלח בה וכו' ומה שתמה הר"ן ע"ז דמוכח דלהר"ן מליח וכובש בשבת אסור מן התורה ושהרבה לתמוה עליו הרב פרי חדש ביו"ד סי' ס"ח ס"ק י"ח (ד"ה עוד הביא) והתפלא מאד דאיך יעלה על הדעת שיהיה כבוש כמבשל בשבת הא בעינן תולדת אש כמ"ש בפרק כירה ד' מ"א ע"ב ופסחים ד' מ"ח דמבשל בחמי טבריה פטור דתולדת אש בעינן וכן כתב הרמב"ם בפרק ט' וכן כתב בס' היראים במלאכת מעבד וכו' עיש"ב והוצרכתי לרשום תורף דברי הרב הנ"ל (שאינו מצוי כל כך) מפני מראית עין שראיתי להרב כו"ף בסי' ק"ה אות ב' שכתב דמדברי הרמב"ם בהלכות שבת הנ"ל משמע דכובש כמבשל בשבת מדאוריתא ולפי הנז"ל דבר זה לא ניתן ליאמר בדעת הרמב"ם שהרי הוא פסק מ"ש בש"ם דבעינן תולדת אש ועל כרחין דמה שכתב בפרק כ"ב הוא מדרבנן וגם גוף דבריו דמשמע שם בהרמב"ם דהוא מן התורה לא ידעתי כונתו ואדרבא יותר נראין דברי הרב טל אורות שנראה מדברי הרמב"ם דהוא מדרבנן וכונתו מדכתב זה בפרק השבותין ולא כתבו בפרק המלאכות וצ"ע ומצאתי שהרב חכמת אדם בכלל ח"ן כתב גם כן שהוא מדרבנן והשיג טל הרב כו"ף וכן כתב הרב פתח הדביר בח"ג סי' שכ"א אות ה' ובסי' ש"מ אות ט' ד' ר"ע ע"ב ושם הביא מה שכתב במר וקציעה סי' ש"ך דכובש הוא תולדה דמבשל ותמה על דבריו עי"ש:

ודע דמדברי הרמב"ם בפרק כ"ב מהלכות שבת הנ"ל הוה תמיה לי על מה שכתב הגאון נודע ביהודה במ"ק יו"ד סי' כ"ו (ד"ה ודע) דלא נמצא בהרמב"ם דפוסק הא דאמר שמואל כבוש כמבושל והאריך בזה כיעי"ש ולפי הנראה נעלם ממנו דברי הרמב"ם הנ"ל אך המדקדק בלשונו שכתב דבכל הלכות מאכלות אסורות ברמב"ם לא מצאתי בו דין זה וכו' נראה דכונתו דלענין איסורין שיהיה כבוש כמבושל ויהיה אסור מן התורה זה לא נמצא בהרמב"ם ואין הכי נמי דלענין בישול בשבת שיהיה אסור מדרבנן (כמו שכתבו הרבנים הנ"ל דהרמב"ם לא אסר אלא מדרבנן) זה ודאי מפורש בהרמב"ם ומצאתי בס' אבני יהושע בדיני נו"ט ברנ"ט בהגהה אות י"ב שכתב דבס' שמן רקח סי' י"א ה"ק להנו"ב ממ"ש הרמב"ם בהל' שבת פי"ד ה"י והשיב לו לחלק בין שבת לשאר איסורין ע"כ ויש ט"ס וצ"ל פכ"ב מהל' שבת כי בפי"ד אין שייכות מזה:

ושם בטל אורות שקיל וטרי לענין בשר בחלב אי כבוש מדאוריתא ודברי הרב המגיה שם תמוהים וכבר עמד על דבריו הרב פתח הדביר בח"ג ד' רל"ב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף