שדי חמד - פאת השדה/כללים/ד/לו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים ד לו

כלל לו

דירה. בנדפס כתבתי באות מ"ט שהרב טל אורות בדרשותיו ד' ט' ע"ב כתב בשם הרב המבי"ט ת"ב סי' ס"א דדירה ששה חדשים וסמך לזה מתשובות המיוחסות להרמב"ן סי' רס"ז ונתקשיתי שהרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב סי' קע"ו כתב בשם המיוחסות סי' הר"ן דנופל לשון דירה למי שדר במקום אפילו יום אחד כדאמרינן בחזקת הבתים אית לך סהדי דדר בה חד יומא ולא היה בידי שו"ת המיוחסות כמו שכתבתי בנדפס שוב זכיתי בס' התורה הזה והנני להעתיק דב"ק שבשתי המקומות וגם גוף דברי הרב המבי"ט שהובאו בטל אורות (שבנדפס לא הבאתי כל הכתוב שם) ויתבאר שהאמת כמו שכתבתי בנדפס שלא אמר הרב המבי"ט שדירה היא ששה חדשים בכל מקום ובכל זמן (כמו שנראה מדברי הרב טל אורות) ותשובה שבמיוחסות שציין בקהלת יעקב היא בסי' נז"ר (לא הר"ן) וז"ל לשון דירה נופל על עניינים רבים יש שהוא כעין ישיבה במקום כמו שאמרו פרק קמא דסוכה אם יש דיורין בעליונה כלומר שהיא בריאה לישב בה ויש שהוא כמו עיכוב במקום כדכתיב עם לבן גרתי ותרגם דרית ונופל גם כן למי שדר במקום אחר אפילו יום אחד כדאמרינן בחזקת הבתים אית לך סהדי דדר ביה חד יומא ונופל גם כן על מי שקובע דירה ושוכן בה דדר בה ביממא ובלילה (כאן שנה רבי זו ואין צריך לומר זו ואין כן דרך הפוסקים) לפיכך הכל לפי הענין וכו' אלו תורף דב"ק בסי' נז"ר (גם הרב יכין ובועז כרוב סי' כ"ד הביא דבריו הרב דרכי שלום בפרשת אמור דף פ"ג ע"ב כתב דדירת יום אחד חשיבה דירה ושהביא ראיה מהא דפרק חזקת דף מ"א ע"ב ההוא גברא דדר בקשתא בעליתא וכו' אתא לקמיה דר' אמי אמר ליה אית לך סהדי דדר בה אפילו חד יומא מוקמינא לה בידך ומכל מקום מסיק בנדונו (במי שנשבע שלא ידור במקום פלוני ורוצה לשכור חנות לישב ביום ונשאל אם זה נקרא דירה) דהכל לפי הענין אם כונת השבועה היא שלא יקבע דירתו עמהם אין עיקר דירה אלא במקום שאוכל ושותה בו תדיר כן כתב בשמו בדרכי שלום שם ואין ספר יכין ובועז מצוי אצלי לראות אם נסתייע מתשובה שבמיוחסות הנ"ל שכתב כן מפורש על פי סוגיא זו ופסק כן הרמ"א בסוף סי' רי"ח ומה שכתבו התוספות במנחות דף מ"ד ד"ה טלית שאולה דעד שלשים יום לא הוי בית דירה היינו שאינו דירת קבע אבל דירת עראי מיקרי עיין בדברי מרן הבית יוסף ביו"ד סוף סימן רפ"ו ובספר זכרנו לחיים ח"א דף ס"ח ע"ב כתב בשם הרב אור יקרות בחידושיו לכתובות על דף י"ט ע"ב דאין דירה פחותה משלשים יום ואין מצוי אצלי לראות סמוכין שלו ואם הזכיר תשובת הרשב"א הלזו:

ובסימן רס"ז כתב דע כי הדין הזה מוחלק כפי לשון הנשבע אם נשבע שלא יהיה מיושבי העיר או נשבע שלא יהיה מבני העיר או נשבע שלא יהיה מהדרים בעיר לפי שהיושב נקרא מתעכב בעיר שלשים יום ובן עיר לא נקרא עד שיתעכב שנה תמימה בצירוף ודינים אלו מפורשים בתלמוד אבל דר לא נתפרש דינו בהדיא אבל מדעתי שאינו לא כיושב ולא כבן עיר ודע שכל שבועה ונדר אין הולכים אלא אחר לשון בני אדם של אותו מקום שהוא עומד וביאור הענין שאילו היה בלידר"א קורין דר מי שמתעכב שם בעיר אחר זמן קצוב ובאושק"א קורין דר מי שמתעכב זמן אחר קצוב או גדול מן הראשון או פחות ונשבע אחד בלידר"א ואחד באושק"א אף ששניהם הוציאו מפיהם לשון דר ולשון שנשבע זה נשבע זה אף על פי כן אין דין שניהם שוים אלא דנים לזה בלשון מקומו ולזה דנים בלשון מקומו וזה מפורש בתלמוד וכו' אלו תורף דב"ק הצריכים לענייננו:

ודברי הרב המבי"ט שהביא בטל אורות הם שנשאל על מי שנדר (שנאסר באיזה דבר) אם ידור חוץ מדמשק ט"ו שנים שלא ברשות חמיו והפצירו בחמיו שיתן לו רשות לילך לעיר מולדתו כי אין לו פה פרנסה ולא שמע אליהם אם יש לו פתח שיוכל לצאת מדמשק שלא יהא נכשל בנדרו והשיב שיש תיקון אחד שילך משם לאיזה מקום ולא יעמוד שם ימים שיקראו דירה בלשון בני אדם דהיינו חמשה חדשים וחצי ומשם ילך למקום אחר על זה האופן וגם ילך למקום מושבו על זה האופן ולא יהיה נכשל בנדר שנדר ואחר כך יחזור ויבא פה העירה בדרך זה ושיעור ימי דירה זאת בכל מקום יראה לי שתהיה ששה חדשים ופחות מכן לא נקרא דירה ומצאתי סמך לזה מ"ש בתשובות המיוחסות סי' רס"ז ואם כן לא יהיה נענש אם יעשה בדרך זה וכו' ועל ידי זה יבא להתפשר עם חמיו שיתן לו רשות וכו' אלה הדברים אשר כתב בשמו הרב טל אורות הנראה שכונת רבינו המבי"ט היא לומר דאף דודאי לשון דירה נמצא בש"ס אף על פחות מששה חדשים מכל מקום עתה אין קורין בני אדם דירה בפחות מששה חדשים והולכים בזה אחר קריאת בני אדם ולזה יש סמך בתשובות המיוחסות סי' רס"ז כנז"ל:

ובתשובות הרשב"א ח"א סי' תרס"ו נשאל בראובן שנדר שלא לדור עם שמעון ואשתו לעולם מהו שיוכל לדור עמו כל שלשים יום (נראה שכונתו כאילו כתב עד שלשים יום כלומר פחות משלשים יום) וכתב הרב השואל דאסור שלא מצינו בנדרים שאמרו סתם נדרים שלשים יום שלא אמרו אלא התם הלואה או סתם שאלה שלשים יום אבל בנדר אסור אפילו לפי שעה והרשב"א בתשובתו השיבו שלא היה לכתוב שלא מצינו אלא שאלה והלואה שהרי יש עוד דברים שסתמן שלשים יום סתם נזירות סתם נידוי וכו' ולענין השאלה כתב אלא מיהא חזרתי על כל הצדדים ולא מצאתי זמן לדר דיושב נקרא כל ששהה בעיר שלשים יום כדאיתא בפרק קמא דבבא בתרא החמרת והגמלת העוברת ושהתה שלשים יום אבל נדר (אולי צריך להיות לדר) לא מצאתי זמן ודר הוא כגר דכתיב עם לבן גרתי והתרגום דרית וכן בגר ותושב הגרים עמכם גור בארץ הזאת ובאלו יראה שהוא בזמן מרובה ואפילו דירת עראי קרויה דירה כדאמרינן דירת עראי בעינן ואפשר שאין פחות משבעה (ימים) כדירת עראי של סוכה ומכל מקום לענין שלפנינו נחזור אל מה שאמרנו בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ובא וראה מה בני אדם שומעין בלשון נודר שלא לדור עם פלוני ונהוג כן ואפשר דכיון שאמר לעולם ולעולם אין לו הפסק מכאן ולהבא בהתחלתו נמי נמנע שלא ידור עכ"ל ויש לפקפק במה שאמר ואפשר שאין פחות משבעה כדירה של סוכה והלא מר הוא דאמר בתשובה שבמיוחסות סי' נז"ר ומטי לה משמא דגמרא דגם על יום אחד שייך לשון דירה (וידוע שתשובות המיוחסות להרמב"ן הם מהרשב"א עיין במה שכתבתי בקונטריס כללי הפוסקים הנספח לשדי חמד חלק אסיפת דינים שמאות הדל"ת והלאה בסי' יו"ד אות ט' ומה שבהרמ"א יו"ד סוף סימן רי"ח נרשם רמב"ן סי' נז"ר כלומר תשובה המיוחסות להרמב"ן ומה שכתב הגאון מוהריצ"א בספר עין יצחק חלק יו"ד סי' כ"ג וז"ל ועיין מזה ביו"ד סי' רי"ח סעיף ו' מה שהביא בשם הרמב"ן עכ"ל אינו מדוקדק וצריך להיות בשם הרשב"א במיוחסות וההיא דסי' רס"ז הזכירה שם בשם תשובת הרמב"ן במיוחסות ולא נחית לדקדק):

ומרן מוהרמב"ח בגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק כ"א (על מה שכתב הרמ"א אם שינה במקום דירה פסול) הביא מה שכתב מרן בבית יוסף בשם המרדכי בפרק השולח ומקום דירה אין לכתוב אלא אם כן נתיישב שלשים יום כדמפרש בהשותפין ואם יצא ממדינה למדינה אחרת אחר האחרון אני בא כן פסק ראבי"ה ונראה שאין זה סותר למה שכתב רבינו הטור בשם הרמ"ה ואם רגיל בשני מקומות כותבים שם מקום עיר דירתו והוא אותו שדר בו י"ב חדש ואם קנה בה בית דירה מספקא לן אי מיקרי (דירתו) דשאני התם דרגיל לדור בשני מקומות הילכך לא מיקרי עיקר דירתו עד שידור בה י"ב חדש אבל כשנעקר ממקומו הראשון ובא לקבוע דירתו במקום זה בשלשים יום סגי שהוא חשיב כבני העיר לתמחוי כדאיתא בסוף פרק קמא דבתרא עכ"ל מרן הבית יוסף והביא על זה שהגאון הרא"ם בח"א סימן ס"ו דף קי"ג ע"ג סובר שחלוקים הם ראבי"ה והרמ"ה ושדברי ראבי"ה עיקר בכל מקום דבעל הוראה הוא כדכתב המרדכי בכמה דוכתי וגם כי סוגיית הגמרא מוכחת כראבי"ה ושהגאון מוהריב"ל בחלק ג' סי' א' בדיני סבלונות הביא מחלוקת זו ושכתב דכיון דאיכא פלוגתא אזלינן לחומרא שוב הביא (בגט פשוט) תורף דברי הרשב"א בח"א סי' תרס"ו (הנז"ל) וגם תורף דברי התשובה שבמיוחסות סי' רס"ז (הנז"ל) ושהרמ"א ביורה דעה סי' רטו"ב סעיף ל"ב אחר שפסק תשובת הרשב"א סי' תרס"ו סיים מיהו הולכין אחר לשון בני אדם שאין נקרא דירה אלא שדר שם עם בני ביתו דרך קבע אף שהוא פחות משלשים יום ואם לשון בני אדם הוא בדרך אחר הולכין אחריו אחר כונת הנודר וציין תשובת מוהראנ"ח סי' ק"ך ואחר כל זה כתב שהרב המבי"ט ח"ב סי' ס"א כתב דאינו נקרא דירה בלשון בני אדם (כלומר בזמן הזה) פחות מששה חדשים והביא דבריו בשפתי כהן שם (בסי' רטו"ב הנ"ל) ולא נתחוורו לי דבריו והנכון כי הדבר הוא ספק דשמא חשיב דירה אפילו בשבעה ימים או לא מיקרי דירה עד י"ב חדש והולכים בספיקו להחמיר ובפרט באיסורא דאורייתא כאיסורי נדרים ונזירות עכ"ל הרב גט פשוט וכפי הנראה לא ראה הרב בו בפרק בגוף תשובת הרשב"א שבמיוחסות סי' נז"ר הנ"ל (שכתב דנופל לשון דירה על יום אחד) שאם כן היה לו להכניס בכלל הספק שמא הוא יום אחד רק ראה מה שהביא בשמו מרן הבית יוסף (בסוף ד"ה הנודר מהמים הנמשכים):

ויש לתמוה לכאורה במה שתלה הדבר בעצמו לומר שלא נתחוורו לו דבריו ולא בא עליו ביד חזקה לדחות דבריו מתשובת הרשב"א סי' תרס"ו שכתב מפורש שגם שבעה ימים חשיב דירה אבל נראה שסובר הרב דמדברי הרשב"א אין סתירה לסברת הרב המבי"ט שהוא סמך על מה שנראה מפורש מדברי הרשב"א שבמיוחסות סי' רס"ו דלא כל הזמנים והמקומות שוים בזה ומסברא דנפשיה קאמר הרב המבי"ט דבזמנו ובמקומותיו אין דירה בלשון בני אדם פחותה מששה חדשים וכמו שכן הבין בכונתו הגאון שפתי כהן סי' רטו"ב ס"ק ל"ז וכתב כן בשמו וז"ל כתב הרב המבי"ט ובמקומות אלו בזמנינו זה נראה שאינו נקרא דירה בלשון בני אדם במקום אחר פחות מששה חדשים עכ"ל הרי דלא אמר הרב המבי"ט כן בדרך כלל לכל מקום ולכל זמן ולכן אין להקשות עליו מתשובת הרשב"א הנ"ל ולא משום מקום ורק מצד הסברא אמר רב גט פשוט שלא נתחוורו לו דבריו ואף שבאמת כתב הרשב"א במיוחסות הנ"ל שתלוי במנהג המקומות היינו כשידוע בודאי שכן הוא בלשון בני אדם כגון בלידר"א או באושק"א שידוע שזמן קצוב כך וכך הוא בלשון בני אדם דירה ורחוק בעיניו לומר שהרב המבי"ט עמד על המחקר ונתברר לו שבזמנו כן היה בכל מקומותיו שבלשון בני אדם לא היו קורין דירה לפחות מששה חדשים כן נראה לי הדל פשוט בכונת הרב גט פשוט ולא הוצרכתי לכתבו אלא לפי שראיתי למרן חיד"א בברכי יוסף סי' רל"א שהביא מה שכתב הרב המבי"ט דדירה היא ששה חדשים וכתב ששמע מקשים דאישתמיטתיה תשובת הרשב"א סי' תרס"ז שכתב שאפילו דר שבעה ימים מיקרי דירה ועיין שפתי כהן סי' רי"ז ס"ק ל"ז שוב ראיתי שכן הקשה על הרב המבי"ט הרב מוהרמב"ח בגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק כ"א עכ"ל ולי הדל במחילת כבוד קדושתו לא קשיא מידי על הרב המבי"ט מתשובת הרשב"א וגם הרב גט פשוט לא נתכוון להקשות עליו מתשובת הרשב"א כאמור וראיתי להגאון שואל ומשיב בספרו ידות נדרים בסימן רי"ז בביאורו יד יוסף ס"ק ט"ל שציין לתשובת הרב המבי"ט ושהרב גט פשוט חולק עליו והוא כתב על זה קשה כמ"ש בי"ש עכ"ל והנה פתרון תיבת בי"ש הוא ביד שאול ועיינתי שם בסוף ס"ק ט"ז וכתב וז"ל ועיין בתשובות מבי"ט הובא בש"ך ס"ק ל"ז דבזמנינו אין נקרא דירה פחות מששה חדשים ובספר גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק כ"א האריך לחלוק עליו ובאמת שהכל תלוי בלשון בני אדם לפי המקום והזמן ודברי המבי"ט נכונים עכ"ל וכבר כתבתי דברי הרב גט פשוט שכתב רק שלא נתחוורו דבריו בעיניו ולא האריך לחלוק עליו ועל כל פנים נראה שמרן חיד"א לא ראה תשובה שבמיוחסות סי' נז"ר וכן הרב גט פשוט (לפי מה שהבין בדעתו בברכי יוסף הנ"ל) שאם כן היה מקשה עליו ממנה דהרי גם על יום אחד שייך דירה ועיין בקונטריס הערות לחלקי הכללים בסי' קי"א מה שהארכתי בזה מה שהבאתי בענין זה:

ולשון דירה בלשון בני אדם הוא דירת איש וביתו ולכן מי שנתקשר להיות שו"ב וש"ץ בעיר אחת ונתן להם כתב על עצמו באו"ש בעת שנתקבל להם שאם יעקור דירתו מהם למקום אחר יהיה אסור פיו לקולו וידיו לשחיטתו שוב נסע למקום אחר וקבל כתב משם שקבלוהו וקודם שהוליך אשתו וביתו לשם חזר לקהלתו ואנשי הקהל רוצים להרשותו שיתיר שבועתו והשו"ב אמר שהיה שוגג וכו' וכו' נשאל על זה הגאון מוהריצ"א בשו"ת עין יצחק חלק יו"ד סי' כ"ג והשיב כי לשון דירה בלשון בני אדם הוא איש וביתו כדכתב הרמ"א בסי' רטו"ב סעיף ל"ב דלשון דירה הוא המקום שדר עם בני ביתו והוא כעין מה שאמרו בסוכה דף כ"ח ע"ב מה דירה איש וביתו ויש לומר שכונתו וכונת אנשי קהלתו היא שלא יעקור הדירה שלא יהיה רשאי לעקור עם אשתו ובני ביתו שהם ביחד נקראים דירה וכן לשון עקירה הוא לגמרי ויוכל להיות דעיקר קפדת אנשי עירו לא היתה אלא שלא יעקור בשלימות בלתי רשותם אבל על קבלת הכתב מעיר אחרת לא הקפידו משום דאז הברירה בידם אם להרשותו או שלא להרשותו ואם כן לא עבר על שבועתו וסיים ומכל מקום איני סומך על זה להתירו בלא תורה מפאת חומר הענין וחזר על טעמים אחרים השייכים בנדון הנ"ל עי"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף