שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קנד
|
< הקודם · הבא > |
שדי חמד - פאת השדה
כללים א קנד
קנ"ד) אסרו חג מה שעושים יום שאחר החג קצת שמחה וכבוד כמתבאר בפוסקים הנה על מקור המנהג הזה [שלא נזכר בתלמוד בבלי] וזמן התפשטותו וכמה שמות נקראו להיום הזה [ברא דמועדא וכיוצא] עיין בהפסגה קובץ רביעי במאמר חקירת מנהג צד נ"ז וח"ן וכתב שם בשם החוקר ר"י ריפמאן דמנהג זה היה ראשונה בארץ ישראל שעשו כן משום אחיהם שבחוצה לארץ שעושים יום טוב שני שלא יאמרו הגוים שישראל נעשים אגודות אגודות ושוב נתפשט גם בחוצה לארץ עיי"ש ומדברי מוהרי"ל בריש ספרו בהלכות ראש חדש ניסן שכתב טעם שאין אומרים תחנונים בכל חדש ניסן לפי שבי"ב ימים ראשונים היו ימים טובים להנשיאים שהקריבו קרבן בכל יום ויום י"ג היה אסרו חג וכו' עיי"ש מזה יש סתירה לדברי החוקר שאם כדבריו מה מקום לעשיית אסרו חג ביום שלשה עשר ואין שום שייכות ליום זה לבני חוצה לארץ ועיין בס' שו"ת בית אב להגאון אבד"ק קאפוליא יצ"ו במילואים שבדף אחרון שאחר לוח המפתחות שכתב שטעם מוהרי"ל נכון מאד דכל אסרו חג שהוא יום טוב ואסור להתענות בו הוא משום דשלמים נאכלים לשני ימים אם כן יום שאחר יו"ט איכא עוד בשר הקרבן וגם הנשיאים הרי הקריבו שלמים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |