שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קנב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א קנב

קנ"ב) אפוטרופוס לעריות בשבועות דף מ"ז ע"ב איתא שמעון בן טרפון אומר אזהרה לעוקב אחר נואף מניין שנאמר לא תנאף לא תנאיף ופירש רש"י נעשה לו אפוטרופוס להרגיל לו נשים לזנות וכתב הגאון מוהרש"ק בתשובתו שבספר נחלה לישראל לידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו בקונטריס הלכה למשה הלכה ל"ו דמדלא פירש רש"י נשואות אלא נשים סתם וכן בסמ"ג לא תעשה ק"ג כתב כלשון רש"י משמע דאף בפנויות מיירי דאף על גב דפנוייה איסור דרבנן מכל מקום להיות אפוטרופוס לאחר גרע ואל תתמה דהרי ביאת פנוייה מדרבנן והרהור בפנוייה אסור מן התורה וזה בכלל מאמרם הרהורי עבירה קשים מעבירה אם כן הכי נמי בזה הדין כן ופירוש רש"י מוכרח דאי באשת איש הרי בלאו הכי עובר על לפני עור ולומר דמיירי שהיה יכול ליקח אותם בלאו הכי אינו בכלל עוקב דהרי רש"י פירש דהוי אפוטרופוס להרגיל נשים אצלו משמע דבלאו הכי לא היה יכול לעשות כן וגם לומר דהוי לעבור בשני לאוין הרי כל דאיכא למדרש לא מוקמינן בתרי לאוי לכך מסתבר דמיירי אף בפנויה ואף דהמעשה אינו אסור מן התורה להרגיל גרע ולכן לא מיבעיא אם מרגיל לזנות עם נכריות נשואות דהוי איסור אף לעכומ"ז שבודאי אסור להרגיל בזה אלא אף בפניות נמי אף דגוף הדבר אין איסור לעכומ"ז מכל מקום להיות אפוטרופוס להרגיל אסור וגם הוא דבר מכוער ומביא לידי הרהור דהוי דאורייתא אלו תורף דב"ק והרב המחבר יצ"ו כתב על דבריו שבמחכ"ת דבריו חלושים ורחוקים ויותר נראה דמיירי היכי דמוזהר ואיכא לאו יתירא מלבד אלפני עור דהוא לאו שבכללות או דרוצה לומר היכא דאפשר ליקח בלאו הכי דליכא לפני עור רק דמוזהר גבי ישראל מדרבנן ועם כל זה בכאן יש לאו על זה אבל האמת יורה דרכו בנ"ד ודאי אסור ומכוער הדבר ואם אסרו להסתכל בשעה שחיה ועוף נזקקים זה לזה מכל שכן לעסוק בדברים כאלה ואש בנעורת וחטאים המה בנפשותם ר"ל וכבר אמרו חז"ל על פסוק טוב מראה עינים מהלך נפש דטובה ראי' באשה יותר מגופה של מעשה והכוונה לידע איך ליזהר מזה ובזוהר הקדוש ר"ש כד הוי חזי נשי שפירין הוי אמר אל תפנו אל האלילים ע"כ שומר נפשו ירחק מזה והמזהיר והנזהר ישכילו כזוהר וכעצם השמים לטוהר עוד יש איסור דלפעמים תתעבר עי"ז וזה ודאי אסור ועיין מהרי"ט ח"א סי' צ"ט אם מותר לעשות תחבושת לעכומ"ז כדי שתתעבר וכמו דאסור וכו' היכי דליכא משום איבה ע"ש כי אינו תח"י עכ"ד יצ"ו העתקתי כל הכתוב בספר הנ"ל לפי שלדאבון נפשנו שמעתי גם ידעתי שפשתה מספחת ונמצאים באיזה מקומות סרסורים לעבירה החמורה הלזו ומחזיקים בתי זונות לזנות בהן לא לבד עכומ"ז כי גם הרבה מבני ישראל נלכדים בשחיתתם ומחזיקים ידי עוברי עבירה והם מתפרנסים שלא בצער בעולם הזה ומשתכרים הרבה מזה ולא ידעו ולא יבינו כי אחריתם מרה כלענה ועתידים ליתן את הדין אוי לאזנים שכך שומעות והלא ישראל קדושים הם ואיך יפרצו גדר העריות והנה בספר החסידים סי' קע"ט כתב וז"ל אל יקבל אדם בביתו נשים פן יהרהר אחריהם וכו' צא ולמד מכשרי אומות העולם טפסר אחד היה ובמקומו היה שוק גדול והיה באותו יום נתקבצים מכל המקומות ונתקבצו שם זונות הרבה ולאותן זונות היתה גברת אחת על כולן אמר לו השר קחו מממוני הרבה ותשכיר לי כל הזונות כי למחר יבואו לשוק ולאחר שתשכיר לי את כלן כמו שירצו תכניס כולן בבית אחד ותציע לכל אחת מטה אחת יפה ותן להן לאכול ולשתות ומלאכת צמר ותשמרם עד שיעבור השוק ותשיבם למקומן הלך ודיבר לגברת של וכו' כל מה שאת חפצה אתן לנשים שלך יותר ממה שתרויחי ונתן לה כל מה שאמרה והכניס כולן בבית אחד ושמרן לאחר שעבר השוק השיב כולן לעיר כך היה עושה כל זמן שהיה השוק והזונות באות על כן כל שכן ישראל צריכים לעשות סייג וגדר לעושי עבירה על כן צוה הכתוב לא תהיה קדשה מבנות ישראל (וכתב המפרש רוצה לומר שהבית דין יעשו סייג וגדר שלא תהיה קדשה וכו') עכ"ל ספר החסידים ומעתה מה יענו האנשים החטאים האלה שאם לקבל נשים בביתו אסר רבינו יהודה החסיד מחשש שמא יבא לידי הרהור (המביא לידי עבירה) איך יחזיקו בעבירה עצמה ויכשילו בה רבים וכל העושה זאת חבר הוא לירבעם בן נבט שהחטיא את הרבים וכתב ידידי הרב הנ"ל יצ"ו שציוה למחזיקי הפ"פ שלא יתנו לאיש הזה מזיגה והגאון מוהרש"ק כתב לו שיפה דבר וכו' עי"ש ולכן נראה שכל מה שיש בידינו להרחיק את המשוקצים האלה אם לא יהיה הדבר מנגד למשפטי וחקי הקיר"ה מחויבים אנו להרחיקם ויהיו מובדלים מכלל עדת בני ישראל אולי על ידי זה יתנו בלבם לשוב ונזכה לקרבם לאבינו שבשמים ולא יוסיפו לעשות כמעשיהם הרע והוא רחום יכפר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף