שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קמח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:31, 7 במרץ 2023 מאת נאשער (שיחה | תרומות) (שות רעקא גרסה ראשונית מדיקטה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קמח

סימן קמח

לידידי הרבנים המבוררים בתי אבות דינים הנועדים בק"ק נאריגען

המשפט אשר חרצתם בא לידי, ומצאתי הדברים נכוחים, יפה דנתם, יפה הוריתם, ועכ"ז בל אוכל מלא משאלותיכם לחתום שמי לקיים דבריכם מחמת שאני מסופק ביסוד אחד שדנתם עליו, והוא ממ"ש בשלחן ערוך חוה"מ (סי' רכ"ו ס"ב) ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וכו', אחריות דעצמו קבל.

ואני נבוך לפי שעה אם בשדה גזולה שהוציא הנגזל מיד המוכר הראשון, אם יכול לחזור על המוכר לו, ואופן הספק למ"ש הנ"י פ"ק דבב"מ (דף ס"ח ע"א) והוי יודע דג' מיני אחריות הם וכו' עיי"ש, מבואר דאחריות דבע"ח מקרי אחריות דמיניה, ואחריות דגזולה מקרי אחריות דעלמא, והסברא דהבע"ח טריף מכחו כיון דבעל הקרקע משועבד לו, אבל בגזילה אין הנגזל טורף מכחו דהנגזל [דהגזלן] אלא בכל מקום שמוצא שלו נוטל, א"כ י"ל דוקא בבע"ח אמרי' אחריות דעצמו קיבל ראובן כיון דהבע"ח טורף מכחו דראובן אינו בדין שיחזור על שמעון לגבות, אבל בגזולה כה"ג דאינו טורף מכח ראובן הוי כאחריות דעלמא, וכעין דאמרינן בעל חוב דיעקב כבעל חוב דעלמא דמי, הכי נמי בגזולה הוי תמיד כמו מעלמא:

והנה בתוס' בב"מ (דף י"ד ע"א ד"ה עד שלא החזיק וכו') וא"ת כשהחזיק בה אמאי אינו יכול לחזור לימא ליה שקול ארעך בזוזי, לפי' המפרשים דאפילו אית ליה זוזי מצי לסלק לבע"ח בשאר מילי כו', ולכאורה תמוה, דהא זהו קשי' לכ"ע, דאף להסוברים דלבע"ח צריך לסלק בזוזי, הא מ"מ במקום פסידא מוכח דיכול לסלק במילי אוחרי, כדאוכיחו תוס' כתובות (דף צ"ב ד"ה אי פקח וכו'), והרא"ש שם דחה. כיון דהחוב בא מכח אותו קרקע יכול לסלק לו בקרקע זו, א"כ עכ"פ זהו מוכח דבאותו קרקע יכול לסלק במקום פסידא, א"כ הכא ג"כ יוכל לסלק ליה באותו קרקע, דנהי דבאחריות ללישנא בתרא ליכא קושיא כ"כ, די"ל דלא מקרי פסידא כיון דאם יטול ממנו יחזור על המוכר, אבל מ"מ עכ"פ לל"ק בשלא באחריות ודאי יקשה, דהא הוי במקום פסידא, וא"כ לכל השיטות יקשה, לימא ליה שקול ארעך בזוזך:

ולזה מוכח לכאורה כפי צד הנ"ל דבגזולה מצי ראובן לחזור על שמעון, וא"כ לל"ק שלא באחריות ליכא קושיא כלל דפשיטא שיכול ראובן לומר אם תתן לי קרקע בפרעון לא אקבל רק באחריות ואם יטלו העוררים אחזור עליך מדין אחריות, כי אני מכרתי לך שלא באחריות, ואתה נתת לי הקרקע באחריות, וזהו עיקר החילוק דעד שלא החזיק חוזר שמעון ממקחו, ובהחזיק א"י לחזור רק ליתן לו בפרעון באחריות, ויכול לבא לידי פסידא אם יטלוה מסיקים וביותר י"ל דמה"ט א"י לסלק לו כלל בקרקע דלא מקרי פסידא, כיון דאם יטלוה מסיקים, אף אם יתן לו הקרקע בפרעון, כיון דא"צ לקבל רק באחריות יהי' ג"כ פסידא זו, וכיון דבין כך ובין כך יהי' לו פסידא לא מקרי במקום פסידא, וצריך לסלקו בזוזי, ולזה הוצרכו למנקט קושייתם להפוסקי' דמצי לסלק לבעל חוב בכל מילי אף שלא במקום פסידא, ונכון אך וכי מפני שאנו מדמין דרך פלפול נעשה מעשה, ולדינא צ"ע והתישבות מה שא"א כיום, היותי חד כרעא אעגלה לנסוע לק"ק ווארשי לנשואי בני שי', ואתם תשאו בעדי תפלה כי ישיבני ד' לשלום ואז אם עוד תצטרכו אל הדבר תודיעוני ואתיישב בדבר בל"נ, ידידכם ד"ש:

עקיבא גינז מא"ש
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף