קרן אורה/מנחות/נ/א

קרן אורה מנחות נ א

דף נ' ע"א

גמרא אלא תנא בעלמא קאי. עיין רש"י בעירובין הדברים מבוארים שם יותר:

שם גמרא שאין מחנכין כו'. ומסיק דחסורי מחסרא וה"ק בד"א דלא יקריבו בין הערבים בזמן שלא נתחנך המזבח דאין מחנכין אלא בתמיד של שחר כדילפינן מואת הכבש השני כו' שני בין הערבים ולא ראשון בין הערבים וכתב רש"י ז"ל דהאי קרא בחינוך כתיב ע"ש. ול"נ דאחר חינוך לא שייך למעוטי כלל ולא ראשון בין הערבים דלאו ראשון הוא דכבר קרבו תמידים ולעכובי זא"ז לא שמענו ואם לא הקריב האחד אמאי לא יעשה השני:

שם גמרא אמר ר"ש אימתי בזמן שהן אנוסין כו'. ומפרש רבא דאכהנים קאי אם היו מזידין ולא הקריבו בבקר קנסינן להו שלא יקריבו הם בין הערבים אלא אחרים. ולכאורה הוי מצי לאתויי סייעתא מינה לר' יוחנן דאמר ביומא דף כ"ו דלא הי' מפיסין על של בין הערבים אלא הזוכה בשל שחר הוא העובד בין הערבים וא"ש האי קנסא אבל למאי דס"ד התם דלתמיד של בין הערבים הי' פייס אחר א"כ בלא"ה לא הי' אלו הראשונים מקריבין וי"ל דקנסא הוי דאין מטילין אותן בהפייס וע"כ צ"ל כן מהא דתנן בקטרת אפילו לא הקריבו במזיד בבקר יקריבו אלו הכהנים גם לר"ש וכמפרש טעמא דלא קנסו להו בקטרת והרי הי' פייס אחר לבין הערבים לבד מכהנים של תמיד השחר כמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בה' תו"מ ומאי קאמר דאלו הכהנים ראשונים יקריבו בין הערבים אלא ש"מ דלא קנסינן להו שלא להטילן בפייס דאין לומר דהא דאמר יקריבו בין הערבים היינו מפני שזכו בפייס של שחר ונהי דבמזיד לא הקטירו בבקר מ"מ זכותן עומד לבין הערבים דזה לכאורה בלאו קנסא אבדו זכותן כיון דבמזיד לא הקטירו למה יזכו בזה הפייס בבין הערבים אבל אי נימא דקנסינן להו שלא להפיס עליהם א"ש דבקטרת לא קנסינן להו להאי קנסא ומשום דחביבא להו ולא פשעי ואם נאמר דקנסא הוא לכל בית אב של אותו היום א"ש טפי אבל מסתמא דהש"ס לא משמע הכי. והרמב"ם ז"ל כתב למתניתין בסתם דאפילו לא הקריבו או הקטירו בבקר מזידין יקריבו ויקטירו בין הערבים ועי' בכ"מ ז"ל פ"ג מה' תו"מ ובלח"מ ז"ל ומסתימת דבריו ז"ל נראה דאתי לאשמעינן עיקר הקרבה דאי בכהנים אלו או אחרים הוי ליה לפרש אלא כתב לעיקרא דמילתא דאפילו לא הקריבו בבקר יקריבו בין הערבים וכ"ע מודו בזה והקנס לכהנים לא הוצרך לפרש וממילא שמעינן דליכא קנסא ועי' בתוספתא דגרסינן התם אמר ר"ש אימתי בזמן שהי' ב"ד אנוסין או שוגגין אבל אם היו מזידין שהיתה חנוכת המזבח ולא הקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין הערבים ע"ש וגירסא זו צ"ע דמשמע דדוקא בשעת חינוך הוא דפליג ר"ש וזה דלא כדמסקינן בתלמודין ועל הא דאמר ר"ש ושלימה היתה קריבה הוא די"ל דלא קאמר אלא בשעת חינוך דהחינוך הראשון הוא במנה שלימה אבל אחר שנתחנך ליכא טעמא כ"כ להקטיר שלימה בין הערבים אם לא הקטירו בבקר ובלא"ה מסקינן בזבחים דהא שיעורא דמנה ופרס אינו אלא מדרבנן ודו"ק. ועוד נראה דצ"ל כדברי התוספתא אימת בזמן שהיו אנוסין כו' אבל מזידין או שהיתה חנוכת המזבח לא יקריבו בין הערבים והיינו הך דמתניתין ועי' במשנל"מ ז"ל פ"ב מה' כלי המקדש שהביא דברי הראשונים ז"ל אי ב' הקטרות דבוקר ובין הערבים מצוה א' היא או ב' מצות וי"ל דזה תליא בהא דפליגי ת"ק ור"ש אי שלימה היתה קריבה:

שם תוס' בד"ה יכול יהא יחיד מתנדב כו'. והא דאמרינן במעילה הנהנה כו' יביא דבר שכולה למזבח היינו קטרת היינו למוסרם לציבור עכ"ל ומסירה זו איני יודע למה דהא דמי מעילה היא ולכ"ע שייך לציבור אלא דמר אמר שם יפלו לנדבה ומר אמר יביא דבר שכולו למזבח היינו שהצבור יביאו קטרת מזה ועי' בדברי הרמב"ם ז"ל פ"ב מה' כלי המקדש שכתב או שהקטיר קטרת כזו שהתנדב יחיד או ציבור לוקה משום לא תעלו עליו כו' והוסיף הכ"מ ז"ל כלומר ולא מסרה לציבור וגם זה אינו מובן דהא בנדבה קמיירי ואפילו ציבור נדבה קאי בלאו ועי' משנל"מ ז"ל שם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף