שדי חמד/כללים/ג/נז
|
< הקודם · הבא > |
נז גזרות דגזרו חז"ל הם רק על ישראל אבל לעובדי כוכבים ומזלות לא מצינו בשום מקום שעשו להם סייגות כ"כ הרב משל"מ הלכות מלכים פ' יו"ד ה"ו והרב מק"ח בספרו נחלת יעקב בשו"ת שבסוף הס' סי' ג' כתב דלמ"ד דחומר הספקות הם מדרבנן לא אסרו לב"ן, והרב שו"מ במהדורא ג' ח"א סי' מ"ט כתב בשם הרב קצה"ח סי' ס"ו ס"ק ל"ב דתקנה דרבנן בעובדי כו"ם לא תקנו והרב רמ"ץ בשו"ת יו"ד סי' ע"ח אות ג' הזכיר דהסמ"ע רס"י ס"ו ס"ל דקנין דרבנן לא תקנו בעכו"ם ושהש"ך בס"ק פ"ה העלה דמהני, וכן התומים ס"ק מ"ו בשם הרשב"א וכתב הרב רמ"ץ ליישב תמיהת התומים ממעמד ג' ושקו"ט ע"ד המק"ח סי' תמ"ח עי"ש גם הרב בית שלמה א"ח סי' ס"ו כתב ליישב דמעמ"ש שאני כיון דהוי הלכתא בלא טעמא הבו דלא לוסיף עלה והרב שם אריה יו"ד סי' מ"ח ד"ה ומצאתי וכו', כתב דבקצה"ח סי' צד"ק כ' דיש לחוש לסברת מ"ד דעכו"ם אינו קונה בתקנתא דרבנן, וז"ל הרב חת"ס בח"ו בחי' למס' ע"ז בדף נ"ט ע"ב (מהספר) בד"ה משיכה וכו' ובעכו"ם שאין ב"ד יכול לתקן להם נשאר בכסף עכ"ל ובחלק ח"מ ססי' ס"ו כתב דאם אסמכתא דלא קני הוא מדרבנן י"ל בעכו"ם לא תקנו וקנה וכו' עי"ש והו"ד בפ"ת ח"מ בסי' ר"ז ס"ק ט"ו, ועיין לח"מ פ"י מהלכות מלכים ה"ט דמ"ש בש"ס עכו"ם ששבת חייב מיתה הוא מדרבנן ועיין שם אריה א"ח סימן י"א ד"ה וראיתי בתומים ובפר"ח יו"ד סי' נ"ה ס"ק ט"ו תמה ע"ד רש"ל וב"ח אטו רבנן מי גזרי גזרות לעובדי כו"ם ואינהו גופייהו מי צייתי לרבנן עי"ש ובספר עדות ביהוסף להג' מסלאנים רסי' ו' הביא מ"ש בפרי תבואה בשם הפרמ"ג דדין בריה לא בטיל לא שייך בעכו"ם דרבנן לא גזרו רק בישראל ולא בעכו"ם גם הרב ערוך השלחן ביו"ד סי' נ"ה אות ח' כתב לענין אבר המדולדל דאם איסורו מדרבנן מותר להושיטו לעכו"ם כמ"ש הרשב"א והר"ן וכ"כ שם בסי' ס"ב אות ו' לענין ספק אבר מן החי דאם חומר הספקות הם מדרבנן מותר להושיטו לעכו"ם עי"ש:
ודבר שהוא מהלכה למ"מ ליתא בעכו"ם כ"כ בשו"ת יד יוסף להרב מוהר"י דייטש סי' קי"ב בשם השואל ועיין במשבצות יו"ד סי' ס"ב אות א' ד"ה נסתפקתי, ובשו"ת חת"ס יו"ד סי' שי"ז ד"ה והלום, ובשו"ת בית שלמה א"ח סי' ס"ז ועיין במה שרשמתי לעיל באות נ"ה ס"ק מ"ו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |