שיחה:תנ"ך/מיכה/ד
פסוק ב[עריכה]
כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָֽם[עריכה]
בעת ביקורו הראשון של רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בארץ ישראל, נערכה בירושלים לכבודו מסיבה מטעם ועד הישיבות בארץ ישראל, בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות מפורסמים, ביניהם רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. על פי בקשתם יצא אחר כך לתל אביב לפגישה עם ראש הממשלה דאז ד. בן גוריון בלשכתו בקריה, לשיחה בדבר שחרורם של בני הישיבות מגיוס צבאי. רבי יחזקאל פנה אליו שיגלה יחס חיובי ואהוד לבקשה זו שתמציתה "תן לי יבנה וחכמיה". ב"ג ניסה להתחמק, באמתלא, שאין זו מן המדה שתושבי חו"ל יגידו דעות לממשלה בא"י כיצד עליה להתנהג. ברצותו להראות בקיאותו בתנ"ך, השתמש במליצת הפסוק מנבואת מיכה "כי מציון תצא תורה" - כפי שמרמז שמפה יוצאות ההוראות ולא מחו"ל. ברם, רבי יחזקאל השיבו מיניה-וביה תשובה ניצחת, בארמו שאם יעיין בפנים ימצא שהמליצה הזאת לא תיאמר ע"י היושבים בציון כי אם מפי היושבים בחו"ל: "והלכו גוים רבים ואמרו... כי מציון תצא תורה...". (מלך ביפיו, ח"א, עמ' 505). סיפורי צדיקים (שיחה) 09:19, 17 בנובמבר 2022 (IST)