רש"י/מנחות/לד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:55, 27 באוקטובר 2022 מאת אוצר השו"ת (שיחה | תרומות) (שו"ת נוב"י)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png לד TriangleArrow-Left.png א

והילכתא כרב ושמואל לחומרא. ומצריך מזוזה לתרוייהו דס"ל כרבי יוסי:

לול הפתוח מן הבית לעלייה. זהו דרכן ארובה באמצע העלייה ועולין לה מן הבית במעלות ועושין ד' מחיצות סביב המעלות למטה כדי שלא ירד אדם מן העלייה לבית כי אם ברשות בעליה ועושין פתח במחיצות וכן עושין בני עליה ד' מחיצות סביב הארובה למעלה ובהן פתח[1]:

אם יש לו ב' פתחים. אחד בבית ואחד בעלייה כדפירשתי:

אע"ג דרגיל בחד. מינייהו טפי דהא דאמרן לעיל הלך אחר הרגיל ה"מ כגון תרי בבי ורגיל בחד בטילה אידך לגביה אבל תלתא לגבי חד לא בטלי ל"א מתשובת הגאונים הלך אחר הרגיל שהיה רגיל שבני אדם רגילים לצאת ולבא בו ולמעוטי פתחא דרבי שאינו עשוי אלא לו לבדו ולאיתויי פתחא דרב הונא שהיה רגיל אף לאחרים אבל ב' פתחים או ג' לחדר אחד וכולן נעשו לביאת כל בני הבית שהיו מרובין ותשמיש אחד בחדר תדיר והוצרכו לו פתחים הרבה כולן חייבין במזוזה ואף על פי שנתמעט תשמיש ואינן צריכין עכשיו לכולן אלא לאחד מהן:

דאקרנא. בקרן זוית של בית:

והא אין לה פצימין. מזוזות אלא ראשי הכתלים:

עדי. הרי כלומר אלו ראשי הכתלים הן הן פצימין:

פצים אחד. שהיה הפתח אצל הזוית וציר הפתח הוא הזוית ואין אצלו כלום ואין לו פצים אלא סף שסוגר בו:

כר"מ. מפרש לקמן דמחייב מזוזה לבית שאין לו אלא פצים אחד:

מאי היא. מנלן דמימין:

ביאתך מן הימין. דרך ימין לביאה:

דרך ביאתך. לביאה ולא ליציאה:

מימין בבוא איש בית ה'. כשהיה אדם נכנס לפתח עזרה מזרחי והולך למערב ה"ל אותו ארון מימין שהיה נתון אצל קיר צפוני של מזבח מימין בבוא אצל המזבח אלמא דרך ימין הויא ביאה וכל דבר הנתון דרך ביאה צריך ליתנו מימין:

מיעט הכתוב למזוזה. שאם אין בו אלא פצים אחד חייב:

שאין תלמוד לומר שתי. דמיעוט מזוזות שתים:

להלן כתיבה. וכתב לה ספר (דברים כד):

ולהלן כתיב. וכתבת על האבנים:

ספר כריתות נוהג לדורות. כתיבת אבנים הוראת שעה היתה:

שנאמר להלן כו'. כלומר וצריך ליכתוב בדיו בין במזוזות בין בגט כמו שנאמר מפיו יקרא אלי וגו' כלומר מהאי קרא נפקא דספר בדיו בעינן:

רחמנא אמר על מזוזות. דמשמע כתבם על הסף ממש ולא באגרת:

כתיבה תמה. ואין כתיבה תמה על העצים ואבנים אלא על הספר:

והדר. שימה במזוזות:

ג"ש. כתיבה כתיבה:

ליכתבא אאבנים. יחקקה בסכין על האבנים דהויא כתיבה תמה:

והדר ליקבעה. לאבן אסיפא בצורת הפתח ואיקיים כתיבה תמה והדר על המזוזות:




שולי הגליון


  1. עיין תשובת נוב"י (מהדו"ת יו"ד סימן קפד) הוכיח מדברי רש"י דפתח הארובה אינו חייב במזוזה כיון שהוא שוכב, ולכך הוצרך לפרש שאף בני הארובה עשו ד' מחיצות עם פתח.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף