אהבת שלום/פרשת נח
|
< הקודם · הבא > |
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ופירש"י ז"ל למדך שעיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. להבין כפל הלשון נח נח, גם להבין הסמיכות לפסוק ונח מצא חן בעיני ה' המסתיים בפרשה שלפניו. הענין הוא כך דהנה הצדיק נק' נח כמבואר בזה"ק (נח:) ע"ש שהוא נייחא לעילא נייחא לתתא נייחא למקום נייחא לבריות, וכמו כן המצות ומעש"ט שהצדיק עושה נק' ג"כ נח ע"ד המבואר אצלינו במ"א כשמתפלל אדם תפלת שחרית שתיקן אברהם אבינו ע"ה נקרא ג"כ שחרית ונק' ג"כ אברהם ובמנחה נק' ג"כ יצחק ובערבית נק' ג"כ יעקב ובמוסף נק' ג"כ יוסף והכלל כי קונה שם טוב לעצמו כשם התפלה שמתפלל, נמצא כשהצדיק נק' נח המצות והמעש"ט שלו נק' ג"כ נח. וזהו פי' הפסוק אלה תולדות נח נח פי' תולדות של הצדיק הנקרא נח המה מצות ומע"ט הנק' ג"כ נח. והעיקר הוא לעשות המצות בתמימות ואז זוכה לכל הנ"ל וגם זוכה להמשיך תמימות לדורותיו, וזה תמים היה בדורותיו וד"ל. והנה שבת קודש נק' ג"כ נח כדאיתא בזוה"ק (ת"ז ת' כ"א) וששת ימי המעשה המה נקראים תולדות נח כי המה מקבלין חיות מהשבת קודש הנק' נח כנודע. וזה פי' הסמיכות ונ"ח מצא חן בעיני ה' פי' ו' נ"ח ו' רומז לששת ימי המעשה נח רומז לשבת והיינו כשהאדם מכין עצמו מו' ימי המעשה על ש"ק הנקרא נח אזי בשבת קודש מוצא נשיאות חן, כי ח"ן הוא שם הקדוש הוי"ה במילוי כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה בגימ' ח"ן ושם זה משמש בשבת קודש כי שבת הוא בחי' שמיעה בחי' אזן ואז"ן בגימ ח"ן, ואל"ה רומז לו' הקצוות ו' ימי המעשה שכל אחל כלול מכולן ו' פעמים ו' בגימ אל"ה, וזהו ואלה תולדות נח פי' שו' ימי המעשה הרמוזין בתיבת אל"ה המה תולדות שבת קודש הנקרא נח וד"ל. וזהו כוונת חז"ל (שבת י:) מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כי כל מתנה היא מצד נשיאות חן ע"ד אמרם ז"ל (ב"ב סה.) נותן מתנה בעין יפה נותן וזהו מצד שהמקבל יש לו חן בעיני הנותן וכן להיפך וכל העולמות מקבלין זה מזה מצד נשיאות חן, ועיקר החן הוא מצד התמימות ובזה נושא חן למקום חן לבריות חן לעילא חן לתתא וכמבואר בזה"ק הנ"ל וד"ל.
א"י איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח. ע"ד המבואר אצלינו במ"א פירוש הפסוק (ויקרא כג, מג) למען ידעו דורותיכם ידעו הוא לשון התחברות כנודע, דורותיכם רומז לשני עולמות עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא ע"ד לדור ודור המליכו לאל (תפלת ר"ה) והכוונה שצריך לייחד עלמא דאתגליא בעלמא דאתכסיא ועל זה רמז מצות סוכה וכמבואר שם. והצדיקים שבדור הן עושין יחוד וחיבור שני העולמות הנ"ל ע"ד עמוד אחד מן הארץ עד לרקיע וצדיק שמו (זח"א רסה.), אך היחוד האמיתי יהיה אי"ה לעתיד כשיבא משיח צדקינו ב"ב שנאמר בו (זכריה יג, ב) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולא יהיה שום קיצוץ ופירוד ח"ו רק יחולא שלים כדקא יאות. וזהו שהעידה תורתינו הקדושה על נח הצדיק ע"ה איש צדיק תמים היה בדורותיו פי' שבצדקתו עשה יחוד בשני העולמות וזהו בדורותיו וכנ"ל וד"ל. את האלקים התהלך נח א"ת רומז למלכות כנודע ע"ש שמדת מל' כלולה מן כל הכ"ב אתוון מא' ועד ת' האלקי"ם רומז לה' פעמים אלקי"ם שהם ה' גבורות כידוע התהלך הוא לשון שעשועים כידוע, והיינו שבאמצעות היחוד שעשה נח נעשה תיקון ובנין קומת המל' ונמחקו כל הגבורות והדינין ונהפכו