משמיע שלום/ו
|
< הקודם · הבא > |
ו) ומעתה נשוב לענינינו כי הנה מי לנו גדול בכל המצות כתלמוד תורתנו הק' אשר הוא ממש חיינו ואורך ימינו ואיך לא נבוש ולא נכלם ממה שאנו אומרים פעמים בכל יום ושננתם לבניך וגם אנו מבקשים ומחלים והאר עינינו בתורתך וכו' כי הם חיינו וכו' ואין איש שם על לב לחנך א"ע ואת בניו לתלמוד תורה. והנה שמעתי דבת רבים שמענה בפיהם כי הנה העיקר אשר לא יחנכו בניהם לת"ת הוא לב' סיבות: א) כי המה רוצים לעשות לבניהם איזה יסוד מוסד לכלכל ביתם ושיוכלו להתפרנס ממעשה ידיהם. ב) כדי להקל מעליהם את ענין עבודת הצבא וכנודע שע"י הלימודים תקל מעליהם ענין הנ"ל. אכן באמת איך לא נבוש ולא נכלם להרים פנינו כי מלבד שהני טעמי המה נט"ל כי אין מעצור לד' להושיע ושומר מצוה לא ידע דבר רע ושלוחי מצוה אינם ניזקין בין בגופם ובין בממונם וארור הגבר אשר שם בשר זרועו. ולכאורה אף שאכתי יוכלו להשיב העיני האנשים ההם תנקר כיון שסוף סוף הנסיון מורה ח"ו כן כי המלומדים בחכמות העולם ימצאו פרנסתם בריוח ונקל על צד הי"מ. אכן כבר בא הענין מבואר בתוה"ק בנביא השקר כי אף שיתן אות ומופת ויבוא האות והמופת עכ"ז לא תאבה ולא תשמע לו כי מנסה ד' אתכם לדעת הישכם אוהבים את ד' וגו' והיינו ממש ג"כ נידון דנן (כיון שאנו רואים בחוש שמזה המה ח"ו סרים מדרכי התורה והיראה כנודע ממה שעלתה בעוה"ר בעת כזאת):
גם אפ"ל שהוא ע"פ מאחז"ל באותם שהלכו לע"ז וראינו שנתרפאו דהאנשים האלו כבר בלא"ה בא עתם להתרפאות יעו"ש. ועפ"ז י"ל דגם בנידון דנן ההני אדם הנ"ל אף אם לא היו מלומדים היו מוצאים פרנסתם בקל ובריוח מטעם מזלם וכמ"ש חז"ל בני חיי ומזוני וכו' ומזל מעשיר וכו' והעד הנאמן לזה כי ראינו הרבה בני אדם אשר לא ראו מאורות החכמה מעולם. ועכ"ז מבלים כל ימי חלדם בטוב ובנעימים. ואף אם נניח להם כל שטותם ונחליט ח"ו שכדבריהם כן הוא. מ"מ מקרא כתוב וקבלו חז"ל שמ"ע מה"ת לקראו פעמים בכל יום ולקשרו נגד הלב ועל המוח: ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך והיינו שאנו מחויבים למסור נפשותינו וכל ממונינו על קדושת שמו וא"כ אנה נוליך חרפתינו אשר בשביל אגורת כסף וחיי שעה בצער נניח חיי עולם ונחנך ח"ו בנינו לסור מדרכיו ולהחליף עולם עובר בעולם עומד[1] ואיך נמצא ידינו ורגלינו בקיום מ"ע של ואהבת ומ"ע של ק"ש ותפילין כיון שאנו עושים להיפך ח"ו.
וכבר אמר בזה חכם אחד על מאמר הכתוב הנגלות לנו ולבנינו דר"ל דהנה מדרכי חינוך הבנים ניכר ונודע הנסתרות שבלב כל אדם כי אם מחנך בניו על דרכי התורה והיראה, מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שאמונת אומן בנפשו ולבו שלם לד' ולתורתו. משא"כ אם אינו מחנכם לתורה ועבודתו ית"ש, מזה נראה בעליל שח"ו שבע תועבות בלבו ודפח"ח. ויעוי' בתקוני זה"ק במ"ש דהנסתרות ר"ל אהבה ויראה והנגלות היינו מעשה המצות יעו"ש. ובמ"ש יש לכוון ג"כ מאמר הכתוב ושננתם לבניך והיינו דלאחר שתקבל עליך מצות אהבת ד' בכל הפרטים הנ"ל, בכל נפשו ומאודו, אזי בודאי תוכל לחנך ולגדל בניך לתורה בלי שום מניעה כי מעתה שוב לא יעכבו עליך הסיבות הנ"ל כמובן:
- ↑ צ"ל: עולם עומד בעולם עובר.