חידושי מהרי"א/פרשת ראה
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה ואיתא בבעל הטורים זה עשרת הדברים שפתח באנוכי מכאן שישראל ערבים זה בזה והיא תמוה, ונ"ל דאיתא בטור ח"מ שערבות לא שייך אלא בדבר שיש לו קצבה אבל בדבר שאין לו קצבה לא שייך ערבות והנה הרמב"ם והרמב"ן חולקין הרמב"ם סובר דליכא אלא תרי"ג מצות והרמב"ן סובר דאיכא טפי מתרי"ג מצות וא"כ ק' להרמב"ן איך ישראל ערבים זה בזה כיון דהמצות הוי דבר שאין לו קצבה וע"כ מוכח כהרמב"ם והנה המפורשים כתבו שלכך פתחו העשרת הדברים באנכי ולא באני לפי שבאנכי ובכל עשרת הדברות יש תרי"ג אותיות כנגד התרי"ג מצות א"כ אם היה פתח באני היה חסר אות אחת מהתרי"ג אותיות וא"כ מוכח מכאן דליכא אלא תרי"ג מצות וא"ש ראה אנוכי זה עשרת הדברות שפתחו באנכי וק' למה כתיב אנכי ולא כתיב אני אלא ע"כ כנגד תרי"ג מצות כתיב אנכי ושפיר מכאן שישראל ערבים זה לזה משום דהוה דבר שיש לו קצבה ולא כהרמב"ן.