ברכות לעד/פרשת כי תצא
|
< הקודם · הבא > |
לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם וגו'. כאשר תראה אח אחד מאחיך המחוברים אליך נדחים מדרך ה' ומעשיהם בלתי הגונים, ומה תעשה, והתעלמת מהם, שתכבוש עינך כאלו אינך רואה, זה אין תכלית, אך השב תשיבם לאחיך, תראה להשיבו שיקורב להשי"ת. ואם לא קרוב אחיך אליך, אכן באם הוא אינו רוצה להתקרב אליך, ועוד מתרחק מאתך. ולא ידעתו, ומתוך שאינו מתקרב אליך מחמת זאת באמת לא תדע ומכיר אותו מה לעשות, להניחו לגמרי יהיה ח"ו אבוד. זאת תעשה, ואספתו אל תוך ביתך, תראה לקרבו שיבוא אל תוך ביתך, והיה עמך, ותקרב אותו פעם עם לחיים ופעם עם דברים אחרים. עד דרוש אחיך אותו, עד שתכניס בלבו יראת שמים ועבודת השי"ת:
כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו וגו'. רעך זה הקב"ה שנאמר רעך ורע אביך וגו'. כשתבקש מהקב"ה משאת מאומה, הצטרכותך בני חיי ומזוני, לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו, לא תכנוס לפניו בעקיפין בעזות להתרעם מדוע לא ינתן לך מחסורך, כמו הבא לבית חבירו לקבל משכון עבור חובו שמגיע לו. בחוץ תעמוד, ראוי לך לדעת כי עמידתך בחוץ ואין מגיע לך מאומה מהשי"ת. והשי"ת אינו חייב לשום בריה, ונתינתו שהוא נותן לכל העולם הוא רק מצד חסדיו. אז, והאיש אשר אתה נושה בו יוציא לך את העבוט החוצה, ישפיע עליך למען רחמיו וחסדיו המרובים, החוצה, אך כי אתה עדיין עומד בחוץ: