אוצר:בית המדרש/מועדים/פסח

<בדף זה, באופן חריג, יש לרשום שאלות חדשות יותר - למעלה יותר, כדי לאפשר הצגה כרונולוגית של הדף בפורטל:פסח>

חיוב בדיקה כשאין לו בית

אנו מוצאים בכמה מקומות במסכת פסחים (לדוגמא, לענין שוכר ומשכיר וחזקת שאינו בדוק) שדין הבדיקה הוא דין בבית. ויש לדון באדם שאין לו בית האם יש לו חיוב בדיקה בעגלת הקניות שהוא נושא עמו לכל מקום, וכן האם יכול לברך על בדיקה זו. שואלין ודורשין (שיחה) 14:34, 5 באפריל 2019 (UTC)

בדיקת חמץ במקום שעומד למכור לנכרי

ידוע הדין שאף מקום שעומד למכור לנכרי יש לבודקו מחמץ אם לא מכרו במכירת י"ג. ויש לתמוה מה המשמעות של בדיקת חמץ במקום כזה הרי גם אם ימצא הוא לא עומד לבערו אלא למוכרו, וביותר שלפעמים מדובר בחמץ בעין ומה מועיל כאן בדיקה. שואלין ודורשין (שיחה) 14:33, 5 באפריל 2019 (UTC)

בדיקת חמץ בבית מצוחצח

לכאורה יש להבין מה המשמעות של בדיקת חמץ בבית שנקי לחלוטין בעקבות הנקיון היסודי שעשתה עקרת הבית. והן אמת שיש הנוהגים להחביא 10 פתיתים, אך אותם שאין נוהגים כן מה יאמרו. שואלין ודורשין (שיחה) 14:31, 5 באפריל 2019 (UTC)

אכל מצה והקיא

האם משהו שאכל כזית מצה והקיא את זה האם צריך לאכול שוב והמקור. (נשלח בצ'ט האוצר ע"י 'יחיאל')

נחלקו בדבר האחרונים, אם לענין מצה סגי בהנאת גרון (מנחת חינוך מצוה י אות ב; חת"ס או"ח סימן קכ"ז), או שצריך גם הנאת מעיו (מקור חיים סימן תנד). ובשו"ת תורה לשמה (סימן קכה) חילק בין אכילה כתקנה שלבסוף הקיא שיוצא יד"ח, ובין אכילה ע"מ להקיא שאינו יוצא יד"ח. וע"ע מקראי קודש (ח"ב סימן לד) שהאריך בזה. מי אדיר (שיחה) 08:48, 28 באפריל 2022 (IDT)