אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/ניסן/ג
יום שני ג' ניסן - רבי בנימין זאב (וולף) מזבארז'[עריכה]
רמז על דרכי התשובה[עריכה]
"וצוה הכהן ולקח למיטהר שתי צפורים חיות טהורות ועץ ארץ ושני תולעת ואזוב" (ויקרא יד ד)
בספר רזין דאורייתא מובא מה שרמז בפסוק זה רבי בנימין זאב וולף מזאברז' זצ"ל. וזאת על פי מה שביאר אביו, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב זצ"ל, בכתוב 'נסעה ונלכה ואלכה לנגדך', שהיצר הרע ברצותו להיות גם כן טוב, מפתה את האדם נגד רצון הבורא כדי שיתגבר האדם עליו ויהפוך אותו לטוב. וכך אומר היצר לאדם 'נסעה ונלכה' דהיינו בעבודת ה', ועל ידי זה 'ואלכה' גם אני עמך ממדרגה למדריגה, אף שאני 'לנגדך', כי ע"י ההתגברות עלי אלך גם אני עמך. ועוד הקדים איך שהאדם צריך לילך בדרכי התשובה, ולחפש אחריו במאד מאד, ק"ו מדרכו במציאת סחורה יקרה שטורח ומחזר אחריה. והתורה היא המורה לאדם את דרכי התשובה.
וכך נרמז ענין זה בפסוק שלפנינו. 'וצוה הכהן', דהיינו הצדיק, אליו הולך האדם שיורה לו את דרכי התשובה, 'ולקח למיטהר' - לזה שרוצה לטהר את עצמו ואת מעשיו, 'שתי ציפורים' - היינו ה'חרטה' ו'עזיבת החטא'. 'חיות' - שתהיה התשובה בחיות ע"י התורה והמצות הנותנים חיים לאדם. 'טהורות' - במחשבה טהורה ללא עירוב מחשבה אחרת. 'ועץ' - לשון עצה שנותן לו הצדיק עצה לעשות תשובה הגונה. 'ארז' - לשון רז, שתהיה התשובה בהתבודדות ובהסתר מאחרים. 'ושתי תולעת' - דהיינו לשנות את התולעת שהיא היצר הרע שהוא נוקב את האדם ומאבדו, כדרך שהתולעת נוקבת. ועליו אנו מבקשין לשנותו לטוב ולכופו לעבודת השם. 'ואזוב' - לשון זב, שיזוב לנו ממנו תמיד טוב וחיים, ויתפלל בעד כלל ישראל שיהיה להם תמיד כל טוב. ונקט לשון 'ואזוב' בלשון עתיד, כי על האדם להיות בשפלות ולדמות בעיניו תמיד כאילו עדיין לא עשה שום מצוה ולא שב עדיין.