מלמד להועיל/ב/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:17, 10 בפברואר 2022 מאת פשוט1 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png כב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
ע"ד ירקות יבשים שיש בהם חשש תולעים ויש בהן שלשה סוגים: (א) מינים שיותר קרוב (וואהרשיינליך) שיש בהן תולעים ואלו הן: א. צוקקערערבזען, ב. בלומענקאהל, ג. ראזענקאהל, ד. פילצע, ה. קאפזאלאט. אלו מינים חוץ מקאפזאלאט מתייבשים בלתי מחותכים (אונצערשניטטען). (ב) אותן מינים שיש בהן ספק השקול אי יש בהן תולעים, ואפשר (מאגליך) שיש בהן תולעים, ואלו הן: 1) געמיזע - מעלאנשע (תערובת מיני ירק), 2) ווירזינגקאהל, 3) גרינקאהל, 4) ווייסקאהל, 5) ראטקאהל. אלו מינים מתייבשים מחותכים היטב (גוט צערשניטטען), ועוד שייך לכאן מין אחד שפינאט שמתייבש בלתי מחותך. (ג) ירק לצורך רוטב (זופפענגרינעז) אינו נמכר אלא אחר הטחינה שתיכף אחר שנתייבש נטחן עד שהוא דק כעפר, ויש גם בזה המין ספק השקול אי יש בו תולעים כמו בסוג הב'. את כל זה נסה באמונה הסוחר יר"א מרבים ב' נאטהאנזאהן נר"ו ושואל, מה דינן של ירקות אלו. ונדבר תחלה על סוג א'. כאשר שאלתי את אשתי תחי' אמרה לי שא"א לבדוק כל מינים אלו אחר שנתייבשו מפני שנצטמקו. וא"כ א"א להכשיר בשום אופן, דאין להתיר מטעם שנשרפו בשעת הייבוש וכמו שכתוב בלחם הפנים סי' פ"ד ס"ק כ"ז, דהא כבר כתב הפרי תואר סוף סי' פ"ד דדוקא אם נשרף לגמרי גם מבפנים מותר, אבל לא כשנתייבש, ולפ"ז אף לאחר הבשול אסור דליכא אלא ספק אחד שמא נימוחו. (אמנם ע' ע"ד איסור שנתייבש סי' פ"ז סוף סעיף י' בפתחי תשובה).

סוג ב' יש להתיר מטעם ס"ס ספק היה שם רחש או לא ואת"ל היה שם שמא נחתך כ"כ עד שאינו ניכר ובטל וכמו שהביא הש"ך סי' פ"ד ס"ק כ"ט בשם הרשב"א. אלא דיש לגמגם בזה לפי מה שכ' הט"ז בסי' ק"ד ס"ק א' דכל שניכר האיסור במראית עין אלא שא"א לבררו מחמת דקותו לא בטל, וא"כ הכא נמי לא בטל, ואף שהנקה"כ חולק עליו מ"מ כבר הסכימו הפר"ח והפר"ת לדעת הט"ז. מ"מ יש להתיר כאן כיון דלאחר הבישול כבר נימוח האיסור ועכ"פ יש עוד ספק שמא נימוח, ואין כאן מבטל איסור דהא אין כוונתו אלא לבשל הירקות וכמ"ש סי' פ"ד סעיף י"ג. אמנם אמרה לי אשתי תחי' כי בווייסקאהל התולעים קטנים מאד ובודאי לא נחתכו, וא"כ יש לאסור ותליא במדינות. וכן שפינאט אף דלאחר הבישול יש ס"ס שמא לא היו בו תולעים ושמא נימוחו, מ"מ איני מתיר לכתחלה לבשל משום דיש מחמירין לכתחלה ושמא נימוח לא מהני ליש אומרין, ואם אני מתיר בירקות שכבר נחתכו היינו משום דלדעת הנקה"כ כבר נתבטל קודם הבישול, אבל לא בשפינאט שאינו נחתך כלל קודם ייבוש ובדיקה א"א אחר שנתייבש. גם אמרה לי אשתי תחי' דבסוף הקיץ (שפאטזאממער) ודאי יש תולעים בשפינאט. ומ"מ אם כבר נתבשל מותר אם יודע שאינו מסוף הקיץ אלא מאותו שיש ספק השקול אי יש בו תולעים.

סוג ג' נ"ל להתיר בפשיטות דיש כאן ס"ס וכיון שנטחן עד אשר דק קרוב לודאי שנתרסק עד שאינו ניכר ומותר גם לט"ז.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף