עץ יוסף על קהלת רבה/ג/טז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:34, 23 בינואר 2022 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכות של Kingdom3 (שיחה) לעריכה האחרונה של מהדורה קמא)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


קהלת רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על קהלת רבה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מקום שסנהדרין כו'. עיין כל זה בויקרא רבה פ"ד (סימן א) ובפרק חלק (סנהדרין קג, א):

ששם חותכין את ההלכה. והתוך במקום חתוך. והוא מקום שבית דין הגדול יושבים בירושלים שמשם הלכה יוצאה חתוכה ופסוקה, כמו שנאמר (דברים יז, ח) וקמת ועלית אל המקום וגו' ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין וגו' (מהרש"א):

הן דתלה מרי זייניה. במקום שהאדון תולה כליו. קולבא רעיא פירוש נבל רועה. תלא קולתא פירוש לשם תלה כדו. כמו כדה (בראשית כד) דמתרגמינן קולתה. לשון אחר קודתיה, מקדתו, כמו (סוטה ט, א) מקדה של חרס (רש"י בחלק). וכלומר במקום שהיו חותכין בו הלכות בו דנין שרי בבל דינין שלהם:

ואת אוריה. שנהרג בירושלים. ואף על גב שלא נתפרש זה באוריה, מכיון דכתיב (ירמיה כו, כג) דיהויקים הרגו והשליך נבלתו אל קברי בני העם מסתמא בירושלים הוה (יפה תואר):

ר' יונתן בעא כו'. עיין באיכה רבתי פסוק בלע ה' (ב, ד) ופסוק מחטאת נביאיה (ד, טז) ולקמן (י) פסוק (ד) אם רוח המושל:

את זכריה בן יהוידע הכהן. שהרגוהו שרי יהודה במצות יואש המלך:

על צחיח סלע. בהניזקין (גיטין נז, ב) פירש"י על חלקת אבן חלקה שלא יבלע בארץ, כך היה דמו של זכריה על הרצפה ולא נבלע. צחיח שעיעות כתרגומו:

וכל כך למה. רצה לומר שמאת ה' היתה זאת שלא היו מכסים כדי שיבא נבוזראדן וינקום נקמתו, כי חטאתם כבדה מאד:

ועל כך כתיב וזכור כו'. עיין בפתיחתא דאיכה רבה סימן כ"ג:

שהיה תוסס כו'. מרתיח ועולה:

דייתיקי. שטר עלבון שלך:

וחמא. וראה:

דם פרים כו'. ובגמרא פרק הנזקין איתא אמרו ליה דם זבחים דאשתפוך. ורצונם לומר שלא נעשה כמצותו ולכך הוא מרתיח:

בגרדון. בזמורות:

ויום השבת ויום הכיפורים היה. משמע שחשב שבת ויום הכיפורים לתרי מילי. אבל באיכה רבה חשב עוד וחללו את השם, ושבת ויום הכיפורים חשב לחדא. ועיין שם מה שכתבתי:

שמה הרשע שמה כתיב ויגוף ה' את העם. ופירוש הרשע העונש, על דרך (דברים כה, א) והרשיעו את הרשע (יפה תואר):

ביד. פירוש בשמאל. ועיין בויקרא רבה פרשה הנזכר לעיל ובסדר שופטים (סימן ד):

רק חזק לבלתי אכול הדם כו'. הכוונה אני אמרתי רק כדי שלא תקבל הנפש הפסד ופחיתות מנפש הבהמה כי הדם הוא הנפש, ועתה אתם גרועים יותר מבהמה, כמאמר (ישעיה א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע וגו' (קול בוכים):

שנאמר כו' נפש כי תחטא בשגגה. לומר שהוא כמתמיה על הנפש איך תחטא (יפה תואר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף