אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/כסלו/ו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יום רביעי ו' כסלו תשפ"ב - רבי חנוך זונדל בן יוסף, בעל ה"עץ יוסף" :[עריכה]
- המדרש (ב"ר סח ד) מביא שאלה ששאלה מטרונה אחת את רבי יוסי בן חלפתא: מה עושה הקב"ה משעה שתמה בריאת העולם ועד עכשיו. אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני. אמרה לו אותה המטרונה: וכי זו אמנותו, הלא אף אני יכולה לעשות כן. כמה עבדים ושפחות יש לי, ולשעה קלה אני יכולה לזווגן. אמר לה: אם קלה היא בעינייך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.
- מה עשתה, נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה פלוני ישא את פלונית ופלונית תינשא לפלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת. למחר באו לפניה, זה מוחו פצוע, זה עינו שמוטה, וזה רגלו שבורה. מיד שלחה והביאה את רבי יוסי בן חלפתא ואמרה לו "אין אלוקים כאלוקיכם, אמת היא שתורתכם נאה ומשובחת".
- אמר רבי ברכיה, כלשון הזה השיבה רבי יוסי בן חלפתה: הקב"ה יושב ועושה סולמות, משפיל לזה ומרים לזה, מוריד לזה ומעלה לזה. כמו שנאמר (תהילים עה ח): אלוקים שופט, זה ישפיל וזה ירים. יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו. יצחק בא זיווגו אצלו שנאמר (בראשית כד סג) "ויצא יצחק לשוח בשדה" וגו'. יעקב הלך אצל זיווגו שנאמר (שם כח י) "ויצא יעקב מבאר שבע".
- מפרש ה"עץ יוסף": רצונו לומר, אותם המתעקשים מלהזדווג אל אשר נגזר להם קודם היצירה. שמגאון לבבם אינם יכולים להשוות רצונם אל רצון הבורא יתברך. מה הקב"ה עושה? משפיל לזה הגאון ומרים לזה השני. ומוריד לזה הגאון, ומעשיר לזה השני - עד שזה שהיה מתגאה תחילה, מצפה ומשתוקק למתי יבוא המתרומם להזדווג לו, ויקחנו באהבה רבה.