אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/טבת/ד

יום רביעי ד' טבת תשפ"ב - רבי משה זאב מרגליות, בעל 'אגודת אזוב':

על שארע בעת שירד יעקב למצרים, נאמר בפסוק (בראשית מו א): "ויסע ישראל וכל אשר לו ויבוא בארה שבע, ויזבח זבחים לאלוקי אביו יצחק".

רש"י על אתר מפרש את הטעם שלא הזכיר אלא את אביו יצחק ולא את אבי אביו אברהם, לפי שחייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו. והקשה הרמב"ן, שהרי כבר נאמר (בראשית לב י): "אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק".

יישב זאת רבי אריה יהודה ליב בעל 'לוית חן' כך; כאשר היה יצחק חי הזכיר יעקב גם את אברהם, שהרי אף שחייב בכבוד אביו יש לחייבו יותר בכבוד אבי אביו מהטעם ש'אתה ואביך חייבים בכבודו'. רק כאשר מת יצחק ונעשה חפשי מן המצוות, מעתה כבר אין חובה עליו לכבד את אברהם, ולכן על יעקב לכבד רק את אביו - יצחק, ולא את אבי אביו - אברהם.

על פי זה כתב רבי משה זאב מרגליות בספרו אגודת אזוב (יו"ד סימן טז), למרות שכשעומדות בפני אדם מצות כיבוד אב ומצות כיבוד אם, הדין הוא שיעזוב מצות אמו ויעסוק במצות אביו - שהרי 'אתה והיא חייבים בכבוד אביך'. אין זאת אלא כל זמן שהאב עודנו בחיים, והאם מחוייבת בכבודו, אבל לאחר מיתת האב אינה מחוייבת עוד בכבוד אביו - ומעתה, אף הבן אינו יכול להעדיף את כבוד אביו מטעם זה, ש'אתה והיא חייבים בכבוד אביך' - שהרי אין האם חייבת עוד בכבודו.