רש"י/חגיגה/ז/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד חי' הלכות מהרש"א טורי אבן רש"ש |
הפאה. לא נתנה בו תורה שיעור ואע"פ שאין לפאה שיעור נתנו בו חכמים שיעור אחת מששים:
וכן הבכורים. ולקחת מראשית כל פרי האדמה (דברים כו) ולא נאמר כמה:
והראיון. לקמן מפרש:
אמר רבי יוחנן כסבורין היינו לפרש. האי אין לו שיעור דקתני הכא:
אין להן שיעור למעלה. שיביא כמה שירצה:
אבל למטה יש לו שיעור. שלא לפחות ממעה כסף כמו ששנינו במשנתינו והיינו סבורין דשיעור דאורייתא הוא:
עד שבא ר' אושעיא ברבי ולימד. ברבי גדול בדורו:
ולימד שאין לו שיעור לא למטה ולא למעלה. מן התורה:
אבל חכמים כו'. כלומר שיעור מעה כסף ושתי כסף האמור במשנתינו בראייה ובחגיגה מדברי חכמים הוא אבל אמרו חכמים גרסינן:
מאי הראיון. ולא תנא הראייה דליהוי משמע דמי עולה דאלו השתא לאו בדמים משמע אלא במצות ראיית פנים:
רבי יוחנן אמר ראיית פנים בעזרה. כמה פעמים שהוא חפץ בא ומראה עצמו בעזרה ואין צריך להביא קרבן בכל ראייה וראייה:
ראיית פנים בקרבן. וצריך להביא קרבן על כל פעם ופעם:
בעיקר רגל. ביו"ט ראשון:
בזבחים. צריך להביא קרבן בהמה הזבוחים בסכין ולא עולת העוף שהיא נמלקת:
נאמרה חגיגה ברגל. למאכל הדיוט:
ונאמרה ראייה לגבוה. דהא לא יראו פני דכתיב משמע לצורכי אני שואל:
מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים. של בהמה דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר (שמות כג) במידי דאית ליה חלב הקרב לגבוה קאמר:
ואין נראין חצאין. מפרש לקמן:
בחטאות ואשמות. שלא תחטא ותזקק להביא חטאת ואשם:
מבית רעך. מבית אוהבך הקב"ה שקרא ישראל רעים שנאמר למען אחי ורעי (תהלים קכב):
סבר רב יוסף למימר כו'. דאי לאו הכי מאי אין נראין חצאין דיליף מבכל זכורך אי שלא יהיו חציין עולין מזכורך נפקא שהרי כל הזכרים בכלל זכורך: