שיחה:סידור/שחרית לשבת/פסוקי דזמרה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:58, 2 במאי 2021 מאת הארות חיים (שיחה | תרומות) (באדיבות הרב בעל הארות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תורת ה' תמימה משיבת נפש

עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. פיקודי ה' ישרים משמחי לב. מצות ה' ברה מאירת עינים. יראת ה' טהורה עומדת לעד. משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. בפסוקי דזמרה של שבת אנו אומרים פסוקים אלו [והוא מתהלים פרק יט פסוקים ח-י], והיינו שכל קטעים אלו - שבחיה של התורה הקדושה - הינם בני חמישה תיבות, ובכולם מוזכר שם ה' בתיבה השניה.

וראה ברש"י שם (פס' ט) שכתב שהם ששה קטעים - כנגד ששה סדרי משנה, ובין כל שם ושם חמישה תיבות עם השם עצמו - כנגד חמשה חומשי תורה, וחותם בסופן "אמת צדקו יחדיו", לומר שכולם יחד מתוקנים בחסד ואמת.

ובבעל הטורים כתב שששת הברכות כאן הינם כנגד ששת הברכות שבברכת כהנים [יברכך וישמרך יאר ויחנך ישא שלום]; וכן כנגד ו' בסיון, יום מתן תורה, שבו ניתנו ששה דברים אלו.

הוסיף על כך המלבי"ם, שהוזכרו כאן ששה דברים [תורה, עדות, פיקודים, מצות, יראה, משפטים], כנגד ששה חלקי התורה שהוזכרו (-לפחות אחד מהם) בכל פסוק שבפרק קי"ט. וה'יראה' שכאן הינה כנגד ה'חוקים' ששם. והדבר מבואר בדבריו (שם פס' י) ש"יראת ה'" הינה חלק החוקים שבתורה שאין להם שום טעם אלא הם גזירת מלך שאנו צריכים לעשות מפני יראת ה', וכמ"ש (דברים ו, כד) "ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלקינו".

וראה עוד באבן עזרא [בשם רבי סעדיה גאון, וכן בדברי עצמו] וברד"ק ובמצו"ד, שביארו את הפסוקים הללו שהם מעלות יתירות שישנן לתורה הק' ביחס לשמש שבה עסקו מתחילת המזמור עד לכאן, עיי"ש. הארות חיים (שיחה) 16:58, 2 במאי 2021 (IDT)