הגדה של פסח (עיון תפילה)/נרצה/אדיר במלוכה
הגדה של פסח || הגדה של פסח (עיון תפילה) 
ואמרתם זבח פסח • אדיר הוא 
 |
|
| אַדִּיר בִּמְלוּכָה. בָּחוּר כַּהֲלָכָה. גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ. | |
| לְךָ וּלְךָ לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. | כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה: |
| דָּגוּל בִּמְלוּכָה. הָדוּר כַּהֲלָכָה. וָתִיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ. | |
| לְךָ וּלְךָ לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. | כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה: |
| זַכַּאי בִּמְלוּכָה. חָסִין כַּהֲלָכָה. טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ. | |
| לְךָ וּלְךָ לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. | כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה: |
| יָחִיד בִּמְלוּכָה. כַּבִּיר כַּהֲלָכָה. לִמּוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ. | |
| לְךָ וּלְךָ לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. | כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. |
| מוֹשֵׁל בִּמְלוּכָה. נוֹרָא כַּהֲלָכָה. סְבִיבָיו יֹאמְרוּ לוֹ. | |
| לְךָ וּלְךָ לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. | כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה: |
| עָנָיו בִּמְלוּכָה. פּוֹדֶה כַּהֲלָכָה. צַדִּיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ. | |
| לְךָ וּלְךָ לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. | כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה: |
| קָדוֹשׁ בִּמְלוּכָה. רַחוּם כַּהֲלָכָה. שִׁנְאַנָּיו יֹאמְרוּ לוֹ. | |
| לְךָ וּלְךָ לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. | כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה: |
| תַּקִיף בִּמְלוּכָה. תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה. תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ. | |
| לְךָ וּלְךָ לְךָ כִּי לְךָ. לְךָ אַף לְךָ. לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה. | כִּי לוֹ נָאֶה. כִּי לוֹ יָאֶה: |
כי לו נאה כי לו יאה. נוסד על המקרא (ירמיה י ז) מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה (המלוכה):
אדיר במלוכה. שנאמר (תהילים ח ב) ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ:
[בחור כהלכה.] התאר הזה נמצא על הקב"ה (שיר השירים ה טו) בחור כארזים, כי הוא בחור מאתנו שנאמר (יהושע כד כב) עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את ה' לעבוד אותו, הוא בחור מאתנו כהלכה, כי היטבנו את אשר בחרנו:
גדודיו יאמרו לו. גדודיו אלו מלאכיו ומשרתיו עושי רצונו שנאמר (איוב כה ג) היש מספר לגדודיו. - וכל גדודיו משבחים ומפארים אותו בכל יום תמיד ואומרים לו:
לך ולך. המקרא לך דומיה תהלה אלהים בציון ולך ישולם נדר (תהילים סה ב):
לך אף לך. לך שמים אף לך ארץ (שם פט יב):
לך כי לך. לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש. ובמחזור רומא גריס לך ולך לך ולך לך ה' הממלכה וגו':
לך ה' הממלכה. (דברי הימים א, כט יא):
דגול במלוכה. התאר דגול מרבבה (שיר השירים ה י) פרש"י נדגל ומסובב בחיילות הרבה:
הדור כהלכה. הָדוּר לא נמצא ואולי צ"ל הָדָר, הקב"ה הָדָר הוא במלכותו (מאיעסטעטיש):
ותיקיו. הם הצדיקים העושים לפנים משורת הדין ומדקדקין הרבה במצותיו, כמו בברכות (ט' ע"ב) ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה:
זכאי במלוכה. הקב"ה זכאי במלכותו שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו וגו' אל אמונה ואין עול:
חסין כהלכה. תאר נזכר (תהילים פט ט) מי כמוך חסין יה:
טפסריו. מלאכיו ושריו. מלשון הכתוב (ירמיה נא כז) פקדו עליה טפסר:
כביר כהלכה. נזכר (איוב לו ה) הן אל כביר:
למודיו. הם תלמידי החכמים למודי ה'. ובמחזור רומא גריס לוהטיו יאמרו לו. ולפי מה שהעירונו בסוף הפיוט לא יתכן זה:
סביביו. הם מלאכיו, שנאמר (שם סח יח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן. - וסדר הפיוט הזה חרוז אחד תהלת המלאכים והחרוז השני תהלת הצדיקים, וכן חוזר והולך עד סוף הפיוט, גדודיו ותיקיו, טפסריו למודיו, סביביו צדיקיו, שנאניו תמימיו. (ולפי גרסת המחזור לבני רומא טפסריו לוהטיו סביביו צבאיו שרפיו תמימיו, אבל גרסתנו נראה עקרית). וסגנון זה מצאנו בפיוטי הקליר כמו בשחרית ליום הכפורים בפיוט ליושב תהלות לרוכב ערבות קדוש וברוך, מיחד גם כן חרוז אחד למלאכים וחרוז שני לישראל, אלי שחק אומרים קדוש אדירי כל חפץ הנאהבים אומרים ברוך, וכן במוסף ליום הכפורים אמיצי שחקים וכו' אומרים קדוש אמוני אהבה וכו' אומרים ברוך. ומזה אני שופט שגם מחבר הפיוט הזה הוא הקליר, כי סגנון אחד עולה לכלם: