שיחה:תנ"ך/ויקרא/ה

פסוק ב

או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה

יש לעיין דהלא בהמה בכלל חיה וחיה בכלל בהמה, וא"כ מדוע הוזכרו כאן שניהם בנפרד. וע"ע לקמן (יא, ב) בענין זה (אך לא ביישוב השאלה), ועיין. הארות חיים (שיחה) 02:25, 25 במרץ 2021 (IST)

פסוק ט

חטאת הוא

וברש"י: לשמה כשרה שלא לשמה פסולה.

ובשפ"ח הקצר הביאו מהרא"ם: אף שמפורש לעיל (ד, כד) בחטאת דנשיא, חזר וכתבו כאן, דשם הוא חטאת בהמה וכאן הוא חטאת העוף, ולא ראי זה כראי זה.

לפי"ז יל"ע מדוע רש"י לעיל (ד, לג) בקרבן של כבש, כותב: ושחט אותה לחטאת - שתהא שחיטתה לשם חטאת. והלא שם ג"כ איירי בבהמה, ואם כן מדוע צריך פסוק נוסף ללמד שצריך לשמה, ומדוע לא לומדים זאת מחטאת של נשיא, ועיין. הארות חיים (שיחה) 02:25, 25 במרץ 2021 (IST)

פסוק יז

ולא ידע ואשם

ברש"י ישנם כמה דרשות מהתנאים. ומענין שר' יוסי ור' עקיבא כתבו בענין השכר במידה טובה לשון של "על אחת כמה וכמה", ואילו ר' אלעזר בן עזריה המסיים את הדרשה - דילג על לשון זו. וחפשתי בתורת כהנים שהיא מקור הדרשה, ושם ישנם תנאים רבים הדורשים באופנים דומים, ובכולם מוזכר הלשון "על אחת כו"כ", וגם שם - דווקא ראב"ע המסיים את הדרשות - לא מזכיר זאת. ועיין בזה. הארות חיים (שיחה) 02:25, 25 במרץ 2021 (IST)