שיחה:בבלי/פסחים/פא/ב

כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם

הנה היה אפשר לבאר לשון הגמרא שלא הכיר בה אחד בסוף העולם היינו שבזמן הטומאה לא היה בעולם מי שידע מטומאה זו, ובאמת אף אם בשעה שנקבר שם מת היה מי שקברו וידע בטומאה זו אך אם עד עתה שכח או שמת שוב הויא לה טומאת התהום כיון שעתה אין מכיר בה אף אחד, והלשון שלא הכיר בה שמשמע לשון עבר היינו כי כיום אנו דנים אחר שכבר נודע הטומאה ואומרת הברייתא שצריך שלא הכיר בה אחד בסוף העולם היינו בשעת הטומאה.

אמנם בתוספות מבואר להדיא שלא כן פרשו דברי הברייתא, שהרי הקשו התוספות על המבואר בברייתא לגבי טומאת התהום בקבר שאף אם יש מקום לעבור בו טמא בתרומה. והקשו התוס' (ד"ה ובקבר) וא"ת היכי שייכא טומאת התהום בקבר והלא נודע כשקברוהו שם. ויישבו ואיכא למימר כגון שנפל בקבר ומת. הרי מבואר להדיא מקושייתם שכל שהיה מי שידע כשנקבר שוב אין זה טומאת התהום ולא רצו ליישב שמדובר באופן שמת הקברן וכדומה. וכן מבואר ברש"י (ד"ה טמון) שכתב וז"ל: טומאה מכוסה מכל אדם היא זו שמא גל אבנים או עפר או תבן נפל עליו ולא הכירו בו בני אדם מעולם כו', עכ"ל. הרי שהוסיף רש"י תיבת "מעולם" לומר שצריך שמאז ומעולם לא היתה טומאה זו ידועה. ש"ס יידן (שיחה) 01:10, 10 בפברואר 2021 (IST)

שורפין אותו לפני הבירה

התוספות (לעיל מט. ד"ה לפני הבירה) הביאו מחלוקת האמוראים בזבחים (קד:) מאי בירה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מקום יש בהר הבית ובירה שמו, ריש לקיש אמר כל הבית כולו הוי בירה שנמאר אל הבירה אשר הכינותי, עכ"ל. ובדברי רש"י יש להעיר, שרש"י כאן (ד"ה נטמא) פירש כל המקדש כולו קרי בירה, ע"כ, והיינו כדעת ריש לקיש. ואילו בברכות (מט: ד"ה לפני) ביאר מקום בהר הבית שיש שם בית הדשן גדול ששורפין פסולי קדשים קלים כו', הרי שביאר כדעת רבי יוחנן. ש"ס יידן (שיחה) 01:16, 10 בפברואר 2021 (IST)