אבודרהם/סדר וידוי
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
סדר ודוי
ולאחר שאומר כל נדרי מחזיר ספר תורה למקומו. וקורין קריאת שמע בברכותיה וחותמין ופרוש עלינו וכו' ואומר שליח צבור קדיש עד לעילא. ומתפללין שלשה ראשונות כמו בראש השנה ואומר אתה בחרתנו וכו'. ואומר ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום הכפורים הזה את יום סליחת העון הזה על שם וסלחת לעונינו ולחטאתינו. ואין לומ' את יום טוב מקרא קדש אלא את יום מקרא קדש הזה כי אינו יום טוב. למחילה לשון חכמים הוא ולסליחה על שם סלח נא לעון העם הזה. ולכפרה על שם כפר לעמך ישראל אשר פדית. ולמחול בו את כל עונותינו באהבה מקרא קדש וכו' שנאמר יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם.
אלקינו ואלקי אבותינו מחול לעונותינו, מחילה לשון חכמים הוא ועוד על שם דאמרינן בספרי ותשכח אל מחוללך האל המוחל לך על כל עונותיך. ביום הכפורים הזה מחה על שם מחיתי כעב פשעיך. והעבר פשעינו על שם ועובר על פשע. מנגד עיניך על שם ואם יסתרו מנגד עיני כאמור אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך וכו'. ואומר אלקינו ואלקי אבותינו יעלה ויבא ואומ' בו ביום הכפורים זה ביום סליחת העון זה ביום מקרא קדש הזה.
ואחר כך אומר אלקינו ואלקי אבותינו מלוך על כל הועלם כלו בכבודך. וכתב אבן הירחי מנהג בצרפת שאין אומרים מלוך אך אומרי' יעלה ויבא, ורב עמרם כתב שאין אומר לא זה ולא זה, אבל בספרד ובפרובינצא אומרים את שניהם, וכך יראה לי דהא אמרינן בראש השנה שלכך אין אנו אומרים הלל ביום הכפורים מפני שהב"ה יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ואין בדין לומר שירה, ועוד אמרינן התם בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה, אם כן מלך העולם יושב על כסא המלוכה למשפט לשפוט ולדון את בריותיו וראוי לומר מלוך ע"כ. ואומר והשיאנו עד ודברך אמת וקיים לעד. וחותם בא"י מוחל וסולח לעונות עמו ישראל מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכפורים. ואומ' שלשה אחרונות כמו של ראש השנה עד המברך את עמו ישראל בשלום אמן.
ואחר כך אומר אלקינו ואלקי אבותינו תבא לפניך תפלתינו ואל תתעלם מתחנתינו. שני פסוקים הם האחד תבא לפניך תפלתי והשני האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי. שאין אנו עזי פנים על שם והבנים עזי פנים וכתיב העז איש רשע בפניו. וקשי עורף על שם כי עם קשה עורף הוא. לומר לפניך ה' אלקינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, על שם צדקה נפשה משובה ישראל.
אבל חטאנו. אע"פ שנתקן וידוי זה על סדר האלפא ביתא אמר תחלה חטאנו קודם לשאר ודויין כדאמרי' בתנחומ' ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו, כיון שאמרו חטאנו מיד נתרצה להם. ואומר במקום אחר שכל מי שחטא ואומר חטאתי אין רשות למלאך ליגע בו. יש מפרשים אבל שמשמעו אלא חטאנו ויש מפרשים כמו אבל אשמים אנחנו כלומר באמת חטאנו. אנחנו ואבותינו על שם ומתודה על חטאת בני ישראל אשר חטאנו לך אני ובית אבי חטאנו ועל שם ויתודו על חטאתיהם ועונות אבותיהם וכתיב כי לה' חטאנו אנחנו ואבותינו. אשמנו על שם ואשמתינו גדלה עד לשמים. בגדנו על שם כי בגדנו בך וכתיב בוגדה יהודה. גזלנו על שם גזל אח. דברנו דופי על שם כי דברנו בה' ובך וכתיב בבן אמך תתן דופי. ודופי הוא דבר גנאי כדי לראות את חבירו ממקום שיש לו תועלת ממנו והוא מלשון יהדפנו. והחכם ר' יוסף קמחי ז"ל פירשו מורכב משתי מלות דו פי ודו הוא שנים בארמית, טב למתב טן דו, דו פרצופין וכן בלעז דו שנים, ופירוש המלה שתי פיות ידבר אחד בפניו ואחד שלא בפניו. העוינו והרשענו שניהם יחד בעזרא. זדנו על שם גם מזדים חשוך עבדך. חמסנו על שם כי ראיתי חמס וריב בעיר וכן חמסו תורתי. טפלנו שקר על שם טפלו עלי שקר זדים וכן הטחים טפל. יעצנו רע על שם אך משאתו יעצו להדיח. כזבנו על שם ירצו כזב. לצנו על שם ועתה אל תתלוצצו. מרדנו על שם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי. נאצנו על שם ואת קדוש ישראל נאצו. סררנו על שם כי כפרה סוררה סרר ישראל וכן דור סורר ומורה. עוינו על שם בקרבה רוח עועים. פשענו על שם המה ואבותם פשעו בי. צררנו לא נמצא כתוב כן גבי ישראל אלא והאבדת כל צוררי נפשי שהיה אומר זה על רשעי ישראל שהיו מתגרין בו. קשינו על שם כי עם קשה עורף הוא וכתיב ויקשו את ערפם. רשענו על שם והיו כל זדים וכל עושי רשעה שהוא מדבר ברשעי ישראל. שחתנו על שם כי שחת עמך. תעבנו על שם המתעבים משפט. תעינו על שם אנשי תועי לבב הם. תעתענו על שם ומתעתעים בנביאיו. סרנו ממצותיך וממשפטיך על שם ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם. ולא שוה לנו כלומ' ולא עלתה בידינו הצלחה באותו מרד על שם חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. ואתה צדיק על כל הבא עלינו וגומ' פסוק הוא.
מה נאמר לפניך על שם מה נאמ' אלקינו אחרי זאת כי עזבנו מצותיך. יושב מרום שנאמ' שוכן מרום ואמר יושב על שם ישבת לכסא שופט צדק רמז שיעשה לנו צדק במשפטו. מה נספר לפניך שוכן שחקים לפי שהניח שוכן שנכתב אצל מרום חזר ואמרו אצל שחקים ולקח לשון מה נספר על שם מי יספר שחקים בחכמה. הלא הנסתרות והנגלות אתה יודע על שם הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וכל שכן לה' אלקינו שהם ידועים ונגלים.
אתה יודע רזי עולם על שם וגלי רזיא הודעך מה די להויא. ותעלומות סתרי על שם כי הוא יודע תעלומות לב. ולקח סתרי כל חי לרמוז שעל כן יודע הכל לפי שבידו נפש כל חי. אתה חופש כל חדרי בטן על שם נר אלקים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. רואה כליות ולב פסוק הוא. אין כל דבר נעלם ממך כיון שאתה רואה כליות ולב וזו היא המחשבה כי הלב חושב והכליות יועצות. ואין נסתר מנגד עיניך כיון שאתה חופש כל חדרי בטן וכיון שהכל לפניך.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותמחול ותסלח לכל פשעינו. והמון העם אומרים שתמחול לנו על כל עונותינו ותכפר לנו על כל פשעינו ותמחול ותסלח לכל חטאתינו. ואיפשר שהטעם לדבריהם כדי להסמיך לכל חטאתינו לעל חטא. ולא יתכן דגרסי' ביומא בפרק אמר להם הממונה ת"ר כיצד מתודה אומר עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי וכן בדוד הוא אומר חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו וכן בשלמה הוא אומר חטאנו עוינו והרשענו וכן בדניאל הוא אומ' חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו אלא מהו שאמ' משה נושא עון ופשע וחטאה, אמ' משה לפני הב"ה בשעה שישראל חוטאים לפניך ועושים תשובה עשה להם זדונות כשגגות. פירוש ובשעיר המשתלח נמי הכי קאמ' והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם שיהו ככל חטאתם. ופסק רבינו סעדיה והר' יצחק בן גיאת ובעל העטור כר' מאיר. אבל בעל הלכות גדולות ורב פלטוי והריא"ף ור"ח פסקו כחכמים. ובתורת כהנים תני כחכמים וכן נוהגין העולם. הנה נתבאר שצריך להקדים חטא לעון ועון לפשע.
יש סדורים שכתוב בהם על חטא על סדר האלפא ביתא ומפרט בו החטאים ונכון הוא. וכן כתב רב עמרם והרמב"ם ז"ל והרב רבינו יונה שצריך לפרט את החטא. וזהו נוסחו על חטא שחטאנו לפניך באונס שאנסוהו גוים לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה ואם לאו יהרגוהו שיעבור ואל יהרג שנאמר במצות עשה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם חוץ מעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים שיהרג ואל יעבור. בבלי דעת כמו שנאמר אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שונא לו מתמול שלשום. בגלוי על שם והנגלות לנו ולבנינו. בדעת ובמרמה שחטא מדעתו או רמה את חבירו. בהרהור הלב לשון חכמים הוא ואמרו חכמים ז"ל הרהורי עבירה קשין מעבירה. בוידוי פה כגון ששאלוהו אם חטא ואמר כן חטאתי. בזדון מלשון שקר זדים. בחוזק יד כגון שנתחזק על חבירו וחטא לו. בטומאת שפתים על שם כי איש טמא שפתים אנכי וזהו נבלות הפה. ביצר הרע שהסיתו לדבר עבירה. ביודעים כמו שנאמר או הודע אליו חטאתו. בלא יודעים כמו שנאמר והוא לא ידע ואשם. בכחש ובכזב כמו שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון ועל שם ובלשונם יכזבו לו. בלשון הרע על שם לשון מדברת גדולו'. במראית העין כגון שראה בעיניו דבר ערוה וחמד אותה וזהו שכתו' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניהם אשר אתם זונים אחריהם. בנשך ובתרבית כמו שנאמר אל תקח מאתי נשך ותרבית. בשיח שפתותנו כגון שדבר רעה על חברו והוא על שם ישיחו כי יושבי שער. בסתר על שם אתה עשית בסתר ועל שם במסתרים יהרוג נקי. בעינים רמות על שם עינים רמות לשון שקר. בפתחון פה כלומר ברוב דברים וזהו שכתוב ברוב דברים לא יחדל פשע. בצעדי רגלים על שם רגלים ממהרות לרוץ לרעה. בקפיצת יד על שם ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. ברצון שחטא ברצונו בלא שום אונס בשגגה על שם נעשתה בשגגה. בתמהון לב שחטא בתמהון לבעל שם ובתמהון לבב.
על חטאים שאנו חייבים עליהם אשם שנאמר זאת תורת האשם. קרבן זה קרבן עולה שהיא מכפרת על הרהורי הלב כמו שנאמר והועלה על רוחכם. חטאת שנאמ' זאת תורת החטאת. מיתה בידי שמים כגון זר שאכל תרומה שנאמר בה ומתו בו כי יכללוהו. כרת כגון מי שנאמר בו ונכרתה הנפש ההיא. מלקות ארבעים והם כל לאוין שבתורה. והסימן לאלו כדי שלא יטעה האדם להקדים אחד מהם לחבירו אקח מכם. על חטאים שאנו חייבין עליהם ארבע מיתות בית דין והם סקילה שריפה הרג וחנק יש שקורין החית בקמץ ויש שקורין אותה בסגול והוא הנכון שהוא על משקל הרג וכן שמעתי שהיה קורא הרא"ש. ובסדר רב עמרם ורבינו סעדיה כתוב סקילה שריפה סמוך עם מה שלפניו בלא פירוד. על מצות עשה ועל מצות לא תעשה בין שיש בה קום עשה הוא חוזר על מצות עשה ובין שאין בה קום עשה הוא חוזר על מצות לא תעשה. בין שגלויים לנו ובין שאינן גלויים לנו על שם והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. את שגלויים לנו כבר אמרנום לפניך ה' אלקינו שעד עתה פירטנו הגלויות לנו. ואת שאינם גלויים לנו הכל גלוי וצפוי לפניך ה' אלקינו וחטאנו על כלם כמו שנאמר הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. כך קורין המון העם ולא יתכן כי הכתו' לא בא להורות שאנו חוטאים על כלם אלא בא להורות שהכל גלוי לפניו. והנכון שלא לומר וחטאנו על כלם אלא הכל גלוי וצפוי לפניך ה' אלקינו כמו שנא' הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. וכן כתב הר' מאיר מרוטנבורק שאין נכון לאומרו וגם רב עמרם ורבינו סעדיה לא כתבוהו.
כי אתה סולחן לישראל על שם כי אתה ה' טוב וסלח. ומוחלן לשבטי ישורון לקח לשון לשבטי ישורון לרמוז עלותם לרגל לירושלם להתכפר ולהתפלל על שם ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה' ויש לנו ללמוד מן השבטים שהיו מניחין בתיהם ובאי' ממרחק לירושלם להתכפ' בקרבנותיהם כל שכן אנחנו שאין אנו זזים ממקומנו שיש לנו להודות לשם ה' ולבקש מחילה וסליחה. ומבלעדיך אין לנו מוחל וסולח על שם ומבלעדי אין אלקים. ויש אומרים ומבלעדיך אין לנו מוחל וסולח אלא אתה. וכתב רבינו סעדיה המוסיף אלא אתה אחר שאומר ומבלעדיך טועה הוא. וכבר ביארנו למעלה בסוף תפלת שמונה עשרה שהחותם כאן בא"י המלך הסלחן שהוא טועה ועוד אם כן הוו להו שמונה ברכות בתפלה ואנן שבע תנן בלבד.
אלהי עד שלא נוצרתי פירוש קודם שלא נוצרתי. איני כדאי לא הייתי חשוב והגון להיות נוצר. ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי כי מה אני ומה חשיבותי. עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי שאני עפר. הרי אני לפניך ה' אלקי ככלי מלא בושה וכלימה. יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שלא אחטא כלומ' לסייעני שלא אחטא על דרך מאמרם ז"ל בא ליטהר מסייעין אותו. ומה שחטאתי לפניך מרוק ברחמיך הרבים מרוק ענין שטיפה והדחה כמו מורק ושוטף במים כלומר הפרע ממני אך ברחמים. ובקשה זו היא שנויה בברכות בסוף פר' היה קורא בתורה.
ואומ' שליח צבור קדיש ומתחיל בסליחות ותחנונים ופזמונים ווידויים ווידוי גדול בכללם כמו שאומר באשמורות. ואחר כך אומ' מה נאמר לפניך יושב מרום, על חטא, על חטאים, סקילה שריפה הרג וחנק עד מוחל וסולח.
ואומר אדיר ונאור על שם נאור אתה אדיר. בורא דוק על שם הנוטה כדוק שמים וכנה השמים בלשון דוק שר"ל קרום מפני שהם עשויים כקרום וכן בלשון חכמים ז"ל בדוקין שבעין. וחלד הוא כנוי לארץ על שם האזינו כל יושבי חלד. גולה עמוקות על שם מגלה עמוקות מני חשך ויוציא לאור צלמות. דובר צדקות על שם אני מדבר בצדקה רב להושיע. הדור בלבוש על שם זה הדור בלבושו. ואין זולתו על שם אין עוד מלבדו. זוכר הברית על שם ואזכור את בריתי. חונן שארית על שם אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף. טהור עינים. פירוש זך המראה. טהור מלשון וכעצם השמים לטוהר. עינים מלשון ועינו כעין הבדולח וכן וארא כעין חשמל. יושב שמים על שם יושב בשמים ישחק. קרוב לקוראיו רחום וחנון על שם קרוב ה' לכל קוראיו. רחום וחנון פסוק הוא. ככתוב על יד נביאך מי אל כמוך וכו'.
ואחר כך אומר ויעבור ואומר קדיש שלם. ואם חל בשבת אומר ויכולו וברת מגן אבות בדברו כמו בשאר שבתות. וחותם בשל שבת בלבד ואינו מזכיר של יום הכפורים וכבר כתבנו הטעם בתפלת ליל שבת. ואומ' קדיש ואחר כך סליחות ותחנונים. ואחר כך אומ' קדיש שלם ומתחיל לקרות מהתלים מן אשרי האיש עד לבטח תושיבני. ויש שקורין עד סוף מזמור אדוני אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ ואחר כך אומר קדיש יהא שלמא רבה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |