שו"ת תשב"ץ/א/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:47, 9 במרץ 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת תשב"ץTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה ו:

עוד שאלת בענין העדים החתומים על הגט שראית חולקין בדבר שיש מי שאומר שצריכין לחתום זה תחת זה ושאין כותבין בשטה אחרונה שהיא שטה י"ב לבד כדת משה וישראל א"כ בשטה שלשה עשר יחתום האחד ובשטה י"ד יחתום הב' ובמיורקא לא היו עושין כן וראית שמורינו אדוני חמי הרב ר' יונה ז"ל הזמין אותך להיו' עד בגט שנעשה לפניו וראית שדקדק הרבה בהרבה דברים ולא הוכשר לו גט עד החמישי ועם כל אותן דקדוקים שהי' מדקדק לא חשש להחתים אתכם בשטה אחרונה של כדת משה וישראל שהיא שיטה י"ב וכתבת שמצאת בס' ארחו' חיים שאין מסיימין הגט רק בסוף שטה פן יחתמו העדים באותו אמצע שטה ואין למדין מן השטה שלמעלה ממנה דלפעמים יהי' באותה שטה עקרו של גט או אם יחתמו העדים רחוק מן הכתב אמצע שטה אחרונה יכול לזייף בחצי החלק כל מה שירצה וכן נהגו העולם להחתים (השטה) העדי' בתחל' השטה זה תחת זה ע"כ. עוד כתבת כי יש תשובה להרשב"א ז"ל שלא נמצא בשני התלמודים זכר לי"ב שטו' בגט אלא שטוב לכתוב כן ולחוש למה שהעולם נוהגין אבל אינו נפסל בזה והעדים יוכלו לחתום בשטה שנים עשר או בשטה אחר' עד כאן לשון תשובתו ז"ל.

תשובה: מה שנהגו לשרטט בגט י"ב שטו' כתבו בשם הראשונים ז"ל שיש רמז לדבר לפי שקרוי ספר כריתו' וההפסקו' שהם בתורה בין חומש לחומש הם י"ב שטו' בין בראשי' לואלה שמות ד' שטו' בין ואלה שמות לויקרא ארבע שטו' בין ויקרא לחומש הפקודים ארבע שטו' כדאיתא בפרק הקומץ רבה ובפ' השותפין (בבא בתרא י"ג ע"ב) ושוב אין הפסקה אחר' נמנית כי משנה תורה פירש התורה הוא ולכך נקרא משנה תורה. וכן יש במדרש ב"ר זה ספר תולדו' אדם אפילו סרגול הספר הראה הקב"ה לאדם הראשון וזה בגמטריא הוו תריסר ומכאן רמז לסרגול ספר כריתות י"ב שטו' כ"כ הרב בעל המנהיג ז"ל ור"ת ז"ל רמז לדבר ג"ט בגימ' י"ב וכ"כ בספר העטור ומ"מ אי חסר אי יתיר לא מיפסל וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשובה וכן הרא"ש ז"ל בפסקיו:

ולענין חחימת העדים דע כי בעלי התו' כתבו שלא יניחו העדים גליון מצד חתימה אפי' בשטרו' שמא יכתוב שטר באותו גליון וקי"ל שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחד כשר כדאית' בפ' גט פשוט [בבא בתרא קס"ג ב'] ולפי זה ישר בעיני מה שנהגו בכתוב' חתנים לצייר בציורין ופסוקי' בגליון לפי שנהגו לעשו' גליון גדול לנוי ומלאו אותו באותן פסוקי' וציורין בשביל שלא יחתמו העדים בראש שטה תחת שטו' הכתובה וישאר גליון פנוי וכבר כתבתי למעלה מה שיש לחוש בכתי' פסוקי' ע"כ צויתי לכתוב בכתובו' בנותי וכלותי חרוזים לא פסוקים אבל מ"מ נכון הדבר למלאת הגליון ולא להניחו חלק וכתבו בתוס' שאם הניחו גליון מפסיל שטרא בהכי אלא א"כ חתמו זה תח' זה דהשתא לא הוי שטר הבא הוא ועדיו בשטה א' ובודאי שעדיין יש לחוש שמא יכתבו שטר על העד החתום בשטה א' ותהי' חתימתו לעדה עליו אבל הוא יחוש לעצמו שחכמים ז"ל לא עשו תקנה לפסול השטר אלא כשאפשר לבא לידי קלקול לאדם אחר מפני חתימה זו אבל אם אפשר לבא לידי קלקול אל העד החתום לא חששו חכמים לפוסלו מפני כך כי מידו היתה זאת לו ואיהו דאפסיד אנפשיה שהיה לו לחוש ולהזהר ולפי זה הענין כתבו בתוס' כי בגטי נשים יחתמו העדים זה תח' זה ולא בשטה א' שאם חתמו בשטה א' והניחו גליון מצד חתימתן ודאי גטא מיפסיל בהכי ומפני חשש זה אפילו בלא גליון לא יחתמו אלא זה תח' זה ומ"ש בעל א"ח הוא על זאת השטה ואותו לשון שהבאת משמו הוא בספר מצו' קטן. אבל עדין הדבר מסופק לפי שאפילו בחותמין זה תחת זה אם הניחו גליון הם מסתפקים בתוס' אי מפסיל שטרא מפני חשש שלא יכתבו על העד עצמו שטר אם לא. וגם הרמב"ן ז"ל הצריך עיון בדבר על כן המנהג היותר נכון בזה הוא לכתוב כדת משה וישראל בשטה אחרונ' ובאותה שטה עצמה יחתמו העדים ואפילו בשטרו' כ' הרשב"א ז"ל שהיא תקנה גדולה לעשו' כן לפי שנהגו לכתוב קיומין בשטה אחרונה וכיון דאין למדין משטה אחרונה היאך עושין כן אלא שהרמב"ן ז"ל לקיים המנהג כתב שכיון שיש לבסוף והכל שריר וקיים למדין משטה אחרונה אבל בענין גטין יש לחוש לענין אם כדת משה וישראל הוא כמו שריר וקיים אם לא מ"מ אם העדים הם חותמין באמצע שטה למדין אפילו בלא שריר וקיים משטה אחרונה אפי' אותה שטר שחותמים בה וכ"ש אותה שלמעלה הפך ממה שכתבת בשם בעל ארחות חיים. וטעם הדבר שלמדין אפילו משטה החתומין בה אע"פ שאין למדין משטה אחרונה לפי שאין דרכן של עדים לחתום באמצע שטה כדי שלא יפסל השטר מפני הנחת הגליון וכדאיתא בפ' גט פשוט (בבא בתרא קס"א ע"א) וא"כ אין לחוש שאחר שחתמו העדים הוסיפו שטה זו אחרונה. ומה שאין למדין משטה אחרונה הוא מפני חשש זה דשמא אחר שחתמו העדים הוסיפו אותה שטה לפי שרוב החותמין דרכן להתרחק מעט כשיעור שטה אחת מהשט' וכיון שכשחתמו באמצע שטה אין לחוש שאחר שחתמו העדים הוסיפו שטה זו כיון שאין דרכן של עדים לחתום באמצע שטה א"כ למדין משטה אחרונה אפילו אותה שהם חתומים בה וכ"ש מאותה של מעלה הימנה. ועדיף טפי הכי שיהא הגט ועדיו בי"ב שטו' ומ"מ ב"כ וב"כ אין הגט נפסל בכך כיון שאין שם גליון פנוי וכ"כ הרא"ש ז"ל ויתחילו לחתו' בראש השטה כדי שלא יניחו חלק גליון מימין לפני החתימה ואם ירצו יחתמו זה אחר זה בשטה א' ואם ירצו יחתמו זה תח' זה בשתי שטו' ע"כ.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף