ליקוטי מוהר"ן/קמז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:17, 6 במרץ 2021 מאת איש חסיד היה (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר בשיתוף ננמ"ח)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליקוטי מוהר"ן TriangleArrow-Left.png קמז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה,

כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (חגיגה יד): דבר צוה לאלף דור, שבקש הקדוש־ברוך־הוא לתן התורה לאלף דורות, ראה שאין העולם מתקים ונתנה לעשרים וששה דורות, ועמד ושתלן וכו', והן הן עזי פנים שבדור.

נמצא, שהעזי פנים אינם בכלל קבלת התורה, כי הם מהתתקע"ד דורות שלא היו ראויים לקבל התורה. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים כ): מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני, נמצא שהעזות פנים אין לו חלק בתורה.

כמו כן, מי שהוא איש שפל ונבזה ואין בו שום עזות דקדשה, אין לו גם־כן חלק בתורה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ביצה כה:): מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין. כי צריך שיהיה בו עזות דקדשה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות פ"ה): הוי עז כנמר.

ועל־ידי עזות דקדשה שיש בו, הוא מקבל עזות דקדשה מהשם יתברך, והוא בחינת (תהילים סח לה): תנו עז לאלקים, אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם.

תנו עז לאלקים – זה בחינת אתערותא דלתתא, שעל־ידי־זה שיש לנו עזות דקדשה לעמד כנגד כל הקמים עלינו למנע אותנו מעבודתנו, חס ושלום, ואנו מתגברין בעזות גדול כנגדם, שזהו עזות דקדשה, על־ידי־זה אנו נותנין כביכול עז וכח למעלה, בבחינת: תנו עז לאלקים.

ועל ידי זה נתעורר למעלה בחינת עזות דקדשה, ונשפע עלינו, בבחינת: אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם – שהשם יתברך משפיע עלינו עזות דקדשה, ונותן לנו עז ותעצומות, לעמד כנגד העזות דסטרא אחרא של כל העזי פנים שבדור, שאי אפשר לעמד כנגדם, כי־אם על־ידי עזות דקדשה. כי כשאין לו עזות דקדשה, בודאי יבטלו אותו המונעים מתורתו ועבודתו, כי אין לאדם חלק בתורה כשאין לו עזות דקדשה כנ"ל:

וצריך לפלס דרכיו איך להתנהג עם העזות, לבלי להיות, חס ושלום, עזות פנים, כי היא מדה רעה מאד כנ"ל, ואף־על־פי־כן יהיה לו עזות דקדשה.

ומדת ענוה הוא ענין אחר לגמרי, ועקר מדת הענוה – כשיהיה במדרגה שיוכל לכתב על עצמו כמו משה רבנו עליו השלום (במדבר יב ג): והאיש משה ענו מאד, זהו מדרגת הענוה בתכלית, וכמו שמצינו באמוראים, שאמר רב יוסף (סוטה מט:): לא תתני ענוה דאיכא אנא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף