יפה ענף על רות רבה/ו/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יפה ענף על רות רבה ו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שהוא קונה סחורה בנערותו כו'. כי לפי הטבע המסחר שעושה אדם בנערותו הוא יותר טוב מבזקנותו. כי בנערותו ידיו חרוצים ומלאות עבודה משא"כ בזקנותו שהוא מתרפה במלאכתו. וכן במעשים טובים ובלמוד טובים בנערותו מבזקנותו וכמו דאיתא באבות הלומד ילד למה הוא דומה כו'. מ"מ לפעמים ימי הזקנה מועילים יותר למסחר ולתורה. ולכן אל יתיאש אדם מן הרחמים:

כשהוא טוב מראשיתו. פי' אם גם בראשיתו היתה מחשבתו לטובה אז טוב גם אחרית הדבר ולאפוקי מאלישע שתחלת מחשבתו בלמודו היתה שלא לשם שמים. לכן לא היה אחריתו טוב:

א"ל עד כאן תחום שבת. אע"ג דהוא לא היה חושש לזה אפשר דלא חפץ לצער לר"מ או דחפץ להראות לו חכמתו:

ועד כדון מקבלין. פי' האם מקבלים גם בעת הזאת אשר אין בכחו עוד להיטיב מעשיו ואין בידו עוד להרע:

ופירש טליתו עליה. פי' כי לקח את המת ברשותו וע"ד שנאמר בבגדו בה ודרשינן כיון שפירש טליתו עליה ועי"ז זכותו תגין עליו:

ואל יהי חונן ליתומיו. דאע"ג דלא יומתו אבות על בנים. כשהפליגו ברשע גם זרעם נדחה וכדמייתי בפ"ב דחגיגה לא נין לו ולא נכד בעמו:

כך העמיד. היינו ר"מ שלמד תורה לכל ישראל:

ונזדרזו עליו כל אחד ואחד בשבועה. מה שאמר כל אחד ואחד משום דאמרינן בפ"ב דסנהדרין תקפו של יוסף ענוותנותו של בועז ופירש"י דבר גדול של יוסף כדבר קטן וקל שבבועז. ומזה ידענו כי לא הושוו כולם כי יש בהם מדרגות ולכן אומר כל אחד ואחד פי' כל אחד לפי ערכו ומדרגתו. כ"כ בעל שרש ישי ונכון הוא. ומה שהיו צריכים לשבועה כי לכל אחד היה היתר בדבר מיצרו כדאמרינן לקמן בבועז שהיה יצרו מקטרגו וכו' וכן דוד היה לו צד היתר לפגוע בשאול משום הבא להורגך השכם להורגו. לכן קפצו ונשבעו כדי שיפרשו מפני השבועה. וכן ביוסף כדי שלא להסית עליו חמת אשת אדוניו היה יכול להתיר את עצמו להיות עמה בקירוב בשר ולהפיס דעתה כדאיתא לכן חזק את עצמו בשבועה שלא לבקש עוד היתר לנפשו:

יוסף ודוד ובועז. מה שהקדים דוד לבועז כתב בעל שרש ישי דמונה מתורה ונביאים וכתובים כסדר הזה א"נ שדרך המדרש למשבק ענינא דקאי עליה לבסוף והכא עליה דבועז קאי:

וחטאתי לה' אכ"כ כו'. הנה הוא מפרש לאלהים הוא נפרד מן וחטאתי והוא לשון שבועה. ומוכיח כי אם תפרש כי יחטא לאלהים היה לו לומר וחטאתי לה' אשר בזה ידעה גם היא כי לה' אלהי ישראל יחטא. אבל לאלהים הלא היא תכחישהו ותאמר כי זה לא נחשב לחטא לאלהים. כי היא לא תבדיל בין קודש לחול:

ויאמר דוד חי ה' וגו'. דק"ל למה כתיב עוד ויאמר דוד פה הלא נזכר לפני זה ויאמר דוד אל אבישי ולכן דריש כי ויאמר דוד הוא שאמר דוד ליצרו חי ה' בשבועה כדי שלא יסיתהו עוד להרגו וכמ"ש לפ"ז או כי ויאמר דוד קאי ג"כ על אבישי ששנה באולתו לדבר על לב דוד שישלח בו יד (שרש ישי):

ר' יהודה ור' חוניא כו'. פלוגתתם היא בזה דלר"י כבר היה יצרו מקטרגו ולכן קפץ בשבועה. ולר"ח עוד יצרו לא הסיתו לזה ורק בועז בחכמתו שראה את הנולד ופחד פן יסיתהו יצרו לכן קפץ ונשבע. ומביא ע"ז הכתוב גבר חכם בעוז בועז ואיזהו חכם הרואה את הנולד. לכן היה לאיש דעת אשר יאמץ כחו להנצל ע"י השבועה שנשבע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף