יפה תואר על ויקרא רבה/ז

יפה תואר על ויקרא רבה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה ז

פיסקא: א  ב  ג  ד  ו  

א  [עריכה]

זש"ה שנאה תעורר מדנים. דק"ל למה לא נזכר שם אהרן עד כה במעשה הקרבנות וכתיב רק בני אהרן או הכהן. ופה מתחיל צו את אהרן. וע"ז מביא את הכתוב וכמו דמסיים בסוף הסימן כי השנאה אשר היה על אהרן הרחיקתהו עד שבא משה בתפלתו וקרבהו:

שאוהב המקום ואהבה זו כסתה עליהם שלא השמידם וכמ"ש שם ותחם עיני עליהם משחתם וגו':

היא עוררה עליהם דיני דינים. פי' על ישראל ועל אהרן גם על ימים הבאים וכאשר מביא את הפסוק ובאהרן התאנף ה':

ואל ידונו מזידים. דייק מדכתיב בקרא כי הבאת עליו חטאה גדולה במה שנעשו מזידים:

ב  [עריכה]

חד אמר אמר דוד כו'. הנה קשה להשלמים האלה מאי שייך התפלה הטיבה ד' ברצונך את ציון וגו' לתפלתו על חטאת בת שבע. ולכן אמר האחד כי אחרי אשר התודה על עונו אמר לה' אם תשא לפשעי אז אבטח כי תטיב ברצונך את ציון לבנות את חומות ירושלים ע"י בני שלמה והשני אמר כי אחרי אשר שב לה' אמר עתה הנני כאשר בנית את חומות ירושלים ואנכי העליתי על המזבח עולה וכליל ורבנן אמרי כיון שהמתפלל צריך להזכיר עבודה וקרבנות לכן סיים דוד בתפלתו בהכתובים המדברים מזבחי צדק עולה וכליל:

כלי תשמישו שבורים. פי' במה שמקשיב את דכא ושפל רוח ורופא לשבורי לב בזה הוא מראה לכל בני תבל כי השגחתו מתפשטת גם בעולם השפל וזה הוא כלי תשמישו להראות את השגחתו בכל ולאפוקי מדעת התועים האומרים כי אין כבוד לשוכן מרום להשגיח בעולם השפל:

ג  [עריכה]

מהו להתעסק בהם. פי' כיון שאין תועלת מעשה בהם אולי טוב להתעסק בדינים הנוהגים למעשה לכן אמר כי תורת העולה נחשבת כמקריב עולה עצמה והטעם בזה כי הקרבת הקרבן היא התכלית להכניע את החומר הבהמית תחת הנפש. וכן בלמוד התורה יחלש החומר ויתגבר השכל ומדביקתו עם השכל העליון:

כאלו אתם בונים אותו. כי שכר הלומד שוה לשכר המעשה:

ד  [עריכה]

שהיו לו ב' מגירסין. להבין את משלי השלמים האלה אשר נראה לכאורה כחסרי טעם וגם באמת למה ערבה לה' מנחת יהודה מקרבן נח. הטעם בזה כי שני אופנים יש לדעת את ה' האופן האחד הוא מאור השכל והתבונה ואופן השני הוא מאור התורה והאמונה והנה בשלש אלה טובה היא התורה מהשכל והתבונה: (א) כי תכבד מאד להכיר את ה' בדעת ותבונה ורק אחד מני רבבה אחרי רב עמל יזכה לזה לא כן אור תורה זורח בקל על כל מין אנושי: (ב) כי הדעת תשגה לפעמים. והתורה נאמנה היא לעדי עד. (ג) כי קרובה השכחה לידיעות הלקוחות מן הדעת אבל מוסדות התורה לא ימוטו לעולם. והנה נח עבד את ה' רק מצד הדעת כי לא זרח עליו עדינה אור התורה ולא כן בני ישראל עשאו הכל על פי התורה אשר צוה ה' להם. ולזה אמר ר' עזריה כי תערב לה' מנחת יהודה במה שהובאה על פי התורה באשר ה' צוה לבני ישראל לעשותם יום יום. כי התורה תאיר בקל לכל איש. אבל לנח לא צוה ה' להביא עוד הפעם כי מעשהו היה בהכרת הדעת ולא תצלח לכלל בני אדם. ור' אבין במשל הראשון בא להוקיר את התורה על הדעת מצד הב' כי בתבשיל הראשון וזה הקרבן המובא מן הדעת היה רק דרך עראי כי יש לפעמים משגה וזיוף בו אבל מנחת יהודה הבאה מן הקבלה באה פעם אחר פעם והתחיל ממחה בה כי עריבה ונאמנה היא בתמידות מתחלתו ועד סופו. ובמשל השני מבורגין שלן רק במקום השני מורה כי התורה היא קיימת ומוצקה לעדי עד ולכן התנה פעם אחר פעם על העולה זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר. אבל הדעת קרובה היא אל השכחה ואיננה תמידית:

ו  [עריכה]

זריבתן להלוטין היתה. כי תחלת ירידת המים היתה להשמידם ולא כדעת האומרים שהמבול היה בתחלה בגשמים ואם ישובו יהפכו הגשמים לגשמי ברכה. ולכן ירדו הטפות ברותחין:

פרעה הרשע כו'. פי' על גאותו נידון באש ושאר המכות באו לו על שאר פשעיו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף