קשות מיושב/מגילה/כג/ב

קשות מיושב מגילה כג ב

דף כג: מנהני מילי אמר שמואל עשרה כהנים כתובין בפרשה חד לגופיה וחד למעוטי [וכתבתי בתקוני כלי שרת תי' וחד למעוטי משוללי ההבנה. אומנם בסנהדרין טו. ליתא לאותן שתי תיבת והוא נכון] ואידך הוי וכו'. ואימא חמשה כהנים. וחמשה ישראלים קשיא. וכן איתא סוגיא בסנהדרין טו. רק בזה נשתנה דשם איתא מתקיף לה ר"ה בריה דרב נתן תימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים קשיא הנה אע"ג דאסיק בקשיא לא נדחה מההלכה. דסגיא בחד כהן כראיה במשנה דמגילה ודמשנה דסנהדרין. וכ"פ הרמב"ם פ"ח מהלכות ערכין דין ב' כשמעריכין את הקרקעות וכו' אין מעריכין את הקרקעות וכוק אין מעריכין אותו אלא בעשרה ואחד מהן כהן שהרי כהן כתוב בפרשה ע"כ. אמנם קיצר למאד במ"ש שהרי כהן כתוב בפרשה. ומחסר העיקר דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. ולכך סגיא בכהן אחד ולא ניבעי' חמשה כהנים. וכל מדה נכונה. דהילכך לא כתב בביאור דהוי מיעוט אחר מיעוט וכו כמו שאמר שמואל משום דהך טעמא סליק הש"ס בקשיא. ולא בא הש"ס לאסיק קשיא רק על טעמא דיהיב שמואל דהוי מיעוט אחר מיעוט וכו' אבל הדין השנוי בתרי משניות דין אמת. מטעם אחר שלא נתגלה עדיין בבי מדרשא. שוב ראיתי בתשובת פנים מאירות (חלק שני סימן ל"ז) אחר שהעתיק הסוגיא דמגילה הנ"ל ובסנהדרין טו. כתב בזה"ל והרמב"ם פ"ח מהל' ערכין פסק כסתם משנה תשעה וכהן וקושיות הש"ס יש ליישב דאיתא בהוריות דף ג' ע"א ברש"י ד"ה וב"ד משלים לרוב בשם הירושלמי דבג' מיעוטין לא אמרינן אין מיעוט אחר מיעוט וכולן למעט אתי עכ"ל. ודבריו של גדול משוללי מובן. לכאורה דאדרבה לפום סברת ירושלמי קשיא טפי דהכא שיש עשרה כהנים הוויין כולן מעוטי דדוקא כהנים ולא ישראלים. ואלולי דאיתרמ' חסרון בדפוס נראין דברי גאון מתמיהין למאד. וכאן קצרה היריעה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף