עץ יוסף על איכה רבה/ג/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:23, 21 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


איכה רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על איכה רבה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טוב ה' לקויו יכול לכל. ר"ל גם עכו"ם שגם הם מקיוים לו כנ"ל. ת"ל לנפש תדרשנו לו לבדו בלי אמצעים או יאמר יכול לכל כלומר גם לבוטחים בשארי דברים מצורפין לבטחון הבורא כגון בחכמתו או בעשרו תלמוד לומר לנפש תדרשנו לו לבדו בלי שיתוף זולתו עמו [אלון בכות] ועיין בענף:

אך טוב לישראל אלהים יכול לכל. משום דלפי פשוטו משמע שמסכים שה' מטיב תמיד לישראל. וקשה אדרבה דרך ה' לדכאן ביסורין כדי לכפר עונותיהם ביסורים בעולם הזה כדאיתא בפרק קמא דעכו"ם. וזה לא רצה לפרש דאך טוב לעה"ב כתיב להכי מפרש דלא קאמר אלא לברי לבב. דהיינו הצדיקים גמורים שלבם ברור עליהם שאין בידם עון שהיה כוונתם במצות לשם שמים כי שהכוונה אינה שלימה היא מצוה הבאה בעבירה אבל העושים לשם תקות שכר וכ"ש סתם ההמון שיש בהם חטאים שהם מדוכאים ביסורים לנקותם לעה"ב (יפה ענף). אשרי אדם עוז לו בך יכול לכל. ר"ל יכול כל אדם מי ששם עוזו ובטחונו בהקב"ה אשרי לו ואפי' גנב. דאחז"ל גנב על פום מחתרתא רחמנא קרי. ת"ל מסילות בלבבם אלו דשבילי דאורייתא כבושין בלבהון. ר"ל אלו שבטחונם בהקב"ה ע"פ דת התורה ודרכיה. אבל לא לעבירה:

ודכוותיה הטיבה כו'. זה מיירי בענין ג"ח והנהגת המדינה כי כל מי שדרכו להיטיב לרבים ראוי שיהיה ה' מצליח בידו לתועלת הכלל. ואף שהוא לא יכוון לשם שמים רק לתועלתו שישמור סדר המדינה ויעזר גם הוא בעת צרכו ע"ד שלי שלך ושלך שלי ע"ה ועכ"ז הודיענו הכתוב שלא יהיה בטוח בעזר אלהי אלא כשכוונתו לשם שמים. וז"ש הטיבה ה' לטובים והיינו הטובים לענין המדינות כמ"ש שם כי לא יניח שבט הרשע וגו'. ועכ"ז הצריך שיהו ישרים בלבותם. שישרותו יהיה מכוונת הלב ולא לשמירת סדר המדינות לבד (יפה ענף):

קרוב ה' לכל קוראיו יכול. לכל המאמר הזה הוא פלאי שהרי כל מי שיקרא אל ה' על צרה הבאה עליו או על טובה הנעדרת מאתו בלי ספק שיקרא באמת. אמנם הורה לנו שאין הקב"ה עושה המופת הזה דהיינו שישמע ה' תפלתו. רק למי שקודם לזה ג"כ ידע האמת דהיינו שהקב"ה הוא המשגיח בארץ וע"י זה הוא ירא את ה'. אולם כדי שלא יוסת ויודח מהרשעים לכן הקב"ה מונע לפעמים ממנו דבר הכרחי כדי שיתפלל וישיגהו ע"י תפלתו ויהיה לו למופת על ההשגחה. אבל למי שאינו מאמין מקודם לכן. אלא שע"י המופת הזה יבא אל האמת לאיש כזה אין מראין לו מופת הזה. וז"ש קרוב ה' לכל קוראיו. ר"ל שישמע מיד את תפלתו ואמר יכול לכל. ר"ל אף למי שלא היה מאמין קודם לכן. ת"ל לכל אשר יקראוהו באמת. ר"ל דוקא שיקראוהו עם האמת. היינו שידעו האמת מקודם לכן [ספר עשרה למאה דרוש ג']:

דכוותיה מי אל כמוך כו'. בר"ה פ"ק כך איתא ארר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנא' נושא עון ועובר על פשע. למי נושא עון למי שעובר על פשע. א"ר אחא כו' אליה וקוץ בה לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים ע"כ. ופרש"י כל המעביר על מדותיו שאינו מדקדק למדוד מדה כנגד מדה להמצערים אותו אלא מניח מדותיו והולך לו. מעבירים לו על כל פשעיו אין מדת הדין מדקדקת אחריו אלא מניחתו והולכת עכ"ל. אליה וקוץ בה כו' ס"ל שאין מעבירין לו על פשעיו אלא למי שמשים עצמו כשיריים פי' שאינו חשוב בעיניו לכלום ומפני כך מעביר על מדותיו להיות מחשיב עצמו לאין. אבל מי שמחשיב עצמו ומפני חשיבותו אינו נותן לבו לדברי חברו. ומעביר על מדותיו כי אומר בלבו מה יתן לי או מה יוסיף דברים של זה לאיש כמוני. א"כ אינו מעביר על מדותיו מצד שפלותו. לא יעבירו לו על פשעיו [הרי"ף]. ואפשר שזהו שנאמר תועבת ה' כל גבה לב שתיבת כל אתי לרבויי אף שבא תועלת מגובה לבו שמחמת זה מעביר על כל מדותיו. מ"מ תועבת ה' הוא. ולפ"ז מבואר המדרש שלפנינו מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ודרשינן למי נושא עון למי שעובר על פשע. יכול לכל. ר"ל לכל מי שעובר על פשע. אפילו מחמת גאותו ורוממותו ת"ל לשארית נחלתו. למי שמשים עצמו כשיריים. ר"ל למי שמעביר על מדותיו מחמת שמחזיק עצמו לשפל ולא למי שמעביר על מדותיו מחמת רוממותו:

שהקב"ה מתיאש מן הצדיקים כו'. עיין מ"ש לעיל סי' ד' וסימן ט"ז:

עול תורה כו'. דמדכתיב עול סתם מפרשים שלשה אלו דהוו עול על האדם דהי מינייהו מפקת:

עול תורה שראוי שיהיה מנעוריו. כמ"ש בפרקי אבות הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש וכו'. ולתורה צריך עול אשה כדי שילמוד תורה בטהרה. ואשה ג"כ מנעוריו כמ"ש בפ"ק דקידושין האי דעדיפנא מחבראי משום דנסיבנא משיתסר כו'. ולצרכה בעי עול מלאכה. שכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. ובסוטה אמרו הכן בחוץ מלאכתך ואח"כ ובנית ביתך זו אשה. וענין המלאכה מבואר מעצמו שהרגיל מנעוריו יצליח:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף