עץ יוסף על איכה רבה/פתיחתא/כא

עץ יוסף על איכה רבה פתיחתא כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח והצרוע כו'. בעי למימר דאין הקינה על חורבן ירושלים בעת ההיא. אלא על המשך ימי גלותינו הארוך הזה. ולהכי מייתי הני קראו דדריש כל ימי אשר הנגע בו יטמא בדד ישב על עיכוב בן דוד כל מספר הימים שעברו ישראל עכו"ם:

שנא' ויחללו את מקדשי ויטמאוה. לא נמצא מקרא זה בכל המקרא. אך מצינו לשון טומאה בהדיא בעכו"ם בירמיה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו. ביחזקאל את מקדשי טמאת בכל שקוציך. בסוף ד"ה הרבו למעול ויטמאו את בית ה':

בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה. להיות ידוע שבגדי כהונה מכפר על עכ"ום כמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה. לעומת זה אמר כי בגדיו יהיו פרומים. דבגדי כהונה לא כפרו על עכו"ם שעבדו במזיד. והבגדים אינם מכפרים כ"א על שוגג. שכל הפרטים שהיו הבגדים מכפרים על ידם כלם היו פרומים שלא נשתמשו בלימודים הנמשכים מבגדי כהונה המישרים אורחות האדם לדרך ישרה [כלי חמדה]:

גלי דכסיא. ע"ד דאי' בירוש' פ"ק דיומא שאלו את ר"א דורות האחרונים כשרים מן הראשונים אמר להם עדיכם בית הבחירה יוכיח אבותינו העבירו את התקרה שנא' ויגל את מסך יהודה. אבל אנו פעפענו את הכותלים. שנא' ערו ערו עד היסוד בה ע"כ. ופי' היפ"מ וקרבן העדה אבותינו בחטאם העבירו את התקרה שלא החריב נבוכדנצר אלא התקרה של בית המקדש והשאיר היסודות שנא' ויגל את מסך יהודה. אבל אנו פעפעני את הכותלים. שבחורבן בית שני החריבו גם הכתלים והיסודות כדכתיב ערו ערו וגו' עכ"ל. וז"ש כאן גלי דכסיא פי' נבוכדנצר גלי והחריב דכסיא דהיינו תקרת בית המקדש:

לא היה אחד מהם יכול להוציא דבר תורה מפיו. שבהיות המקדש על תלו היה מקור ומעין החכמה. גם שכל הספיקות היו מתבארים בירושלים בלשכת הגזית. כמ"ש וקמת ועלית אל המקום. והיינו סנהדרין שבלשכת הגזית כמ"ש חז"ל. לכן בחורבן ביהמ"ק נסתם מהם מעייני החכמה ולא היה אחד יכול להוציא כו' כאילו פיהם מעוטף ומכוסה:

וטמא טמא יקרא חורבן א' וב'. פי' כאילו טומאת עכו"ם קוראה לשכינה ואומרת פרוש. והיינו חורבן בית המקדש ע"י שפירשה השכינה ממנו. ומכפל טמא טמא דריש חורבן א' וב'. ואע"ג דבשני לא הוי עכו"ם מ"מ עון עכו"ם שהיה בבית ראשון היה סבה לחורבן שני כי לא שלם עונו עד הנה. אלא שנתן ה' קצת ריוח והצלה בינתיים בבנין בית שני:

כימי הבעלים. דאל"כ ימי מאן דכר שמייהו עון הבעלים מיבעי לי'. אלא ע"כ לומר כימי הבעלים פי' כימים אשר עבדו הבעלים יפקוד עליהם להיות גולים ואח"כ גואלם:

ויהי כאשר קרא. דמאי כאשר יען קרא מבע"ל כמו יען קראתי ותמאנו. אע"כ למימר כשיעור שלא שמעו כן כו':

והיה כי יאמרו כו'. סיפיה דקרא כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם:

יען וביען. ר"ל כתיב בויקרא כ"ו אחר התוכחה יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם. ופרש"י יען וביען גמול בגמול אשר במשפטי מאסו. וז"ש מדה כנגד מדה. פי' כשיעור מה שמאסו בחקי השם ימסרם ביד אויב:

כנגדכם זרים אוכלים אותה. כנגד הזמן שחטאתם. דאל"כ מאי כנגדכם והלא הם הלכו בגלות ולא היו רואים במאכל הזרים אותה:

כל ימי וגו'. כשיעור כל הימים שהיתה נגע של עכו"ם בא"י ובבית המקדש יהיה טמא בישיבת זרים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף