עץ יוסף על קהלת רבה/ג/יד/א

עץ יוסף על קהלת רבה ג יד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראוי היה אדם הראשון כו'. רצה לומר שמפרש קרא הכי, כל מה שעשה ה' במעשה בראשית עליו אין להוסיף ולגרוע והוא מתקיים כך תמיד, ושמא תאמר א"כ הרי מתחלת ברייתו של עולם היה דעת הקדוש ברוך הוא שיחיה אדם לעולם, ומפני מה נקנסה עליו אחר כך מיתה, על זה אמר והאלהים עשה שייראו מלפניו:

מתחלת ברייתו של עולם נאמר יקוו כו'. משום שהיה רצונו בהגלות היבשה וא"כ ולמה הקורא למי הים שתי פעמים כמפורש בעמוס, והיינו מה שהציף הים את העולם שתי פעמים, אחד בדור הפלגה ואחד בדור המבול. ועל זה אמר בשביל והאלהים עשה שייראו מלפניו. ועיין בבראשית רבה פ"ה (סימן ו) ופרשה כ"ג (סימן ז):

אחד בדור המבול. כדכתיב (בראשית ז, יא) נבקעו כל מעינות תהום רבה, והיינו מי התהום של ים:

ואחד בדור הפלגה. כדכתיב (בראשית יא, ח) ויפץ ה' אותם, ואיתא בבראשית רבה פרשה ל"ח (סימן י) אל תקרי ויפץ אלא ויצף. ובבראשית רבה פ"ה איתא אחד בדור אנוש ואחד בדור המבול. ועיין ביפה תואר שם:

דברויירא. הוא שם מקומו:

אמר ליה ובדברך כו'. פירוש אליהו אמר כן להקדוש ברוך הוא. ועיין בירושלמי פ"ב דתענית (ה"ח) ובתנחומא (נשא סימן כח):

אם ישמרו כו'. הרי שההבטחה שהובטח על ידי נתן הנביא היתה על תנאי זה והכל כדי שייראו מלפניו (מתנות כהונה):

המתגדר. שם מקום (אסיפת אמרים):

אגע ביה. צריך לומר פגע ביה (מתנות כהונה):

היך מרי כו'. האיך אמר מורי אלו הפסוקים ומסר לו טעמן. ואלו הן המקראות שמסר לו טעמן:

מקרתא הקרא אותו. ובאות אמת הגיה מסרתי:

ותחתונים עליונים כו'. ואע"פ שלא עלה משה לשמים אלא להר כדאיתא בפרק קמא דסוכה (ה, א), מכל מקום קאמר דעשה תחתונים עליונים כי בהר נדבק שכלו בעליונים (יפה תואר):

וכי אוכלים היו כו'. קושטא דמילתא קאמר, ואין הכי נמי שאם אכלו ושתו ממש יוכיח שפיר טפי. ובתנא דבי אליהו (רבה פרק יב) איתא שאכלו ממש. ועיין בבראשית רבה פרשה מ"ח (סימן יד):

שנאמר האזינו השמים. וכדאיתא בספרי סדר האזינו בשעה שאמר משה האזינו השמים היו השמים ושמי השמים דוממים:

מהלל כתיב. לשון צווי מוסב על השמש והירח. או בא להורות לנו הכתיב כמנהגו בהרבה מקומות (מתנות כהונה):

שמש בגבעון דום. פירוש דום מלומר שירה, וכל זמן שהוא דום עומד ואינו מהלך, שבכל עת הילוכו הוא אומר שירה (רש"י):

וירח בעמק אילון. אותו השעה היה הירח עומד כנגד עמק אילון והוא רחוק מגבעון שהרי גבעון בגבול בנימן ואילון בגבול דן (רש"י) ועיין בספרי שם. ובתנחומא סדר אחרי (סימן ט). ובבראשית רבה פ"ו (סימן ט) וסדר האזינו (א, ב):

על קיץ שיהיה קיץ כו'. כדכתיב (בראשית ח, כב) וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו:

הלא קציר חטים היום וגו'. אקרא אל ה' ויתן קולות ימטר:

ודאי כבה השמש. פירוש ודאי הא דכתיב כי בא פירושו כבה, כאילו יעקב כיבה השמש אחר שבעבורו שקע. ועיין בבראשית רבה פרשה י"ב:

ודבר עמו בצינעה. היינו בלילה ולא ביום. והטעם לפי שעדיין לא נתנבא יעקב לא היה כדאי להנבא בהקיץ עד שיתנבא תחלה בחלום הלילה. וזהו משל לאוהבו של מלך שבא לקיצים פירוש לפרקים דקאמר שלפי שאינו אדם שרגיל עמו אין כבוד המלך לדבר עמו בפרהסיא. וכן הנבואה לא תבא בהקיץ אלא למי שהורגל בהכנתה (יפה תואר):

הדא הוא דכתיב ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא. פירוש השירה היא ביום ההוא, רצה לומר על שנעשה מהלילה יום (כלי יקר על נ"ך):

רבי פנחס ורבי חילקיה כו' שנאמר ותשר כו'. והשירה היא ביום ההוא פירוש על שנעשו כל הששה דברים שהיו צריכים זמן רב ביום ההוא, זה ראוי לומר ולספר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף