עץ יוסף על שיר השירים רבה/ד/יב/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ד יב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מיחו. לשון מחאה, כזה שעושה מחאה בחבירו לאמר אין לך רשות בשדה זו, כך הוציאו את עצמם מרשות אביהם:

וסימנטרין. הנה הערוך פירש סמנטרין מצנפת, אבל המוסף הערוך פירש סמנטרין חותם, והביא סעד לדבריו ממדרש שמות רבה פרשה י"ט (סימן ה) דאיתא שם אמר המלך אם אין סמנטרי על כל המסובין אל יכנס אחד מהם לכאן, כך האלהים עשה משתה להם צלי אש על מצות ומרורים מפני שגאלן מן הצרה, אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו עד כאן לשונו, הרי שסמנטרין הוא חותם. ולפי זה צריך לומר שתיבות חותם של בעלה שכתוב כאן בפנים המדרש היה כתוב על גליון המדרש, ובפנים לא היה כתוב אלא נוטלין סימנטרין של בעלה ועל הגליון נכתב פירוש על סימנטרין של בעלה חותם של בעלה, והכניסוהו אחר כך המדפיסים בפנים המדרש, ושלא במקומו, שהיה להם להכניסו אחר תיבת סימנטרין, והם הציגוהו קודם והוסיפו תיבת שלו אחר תיבת סימנטרין:

יפקון. יצאו:

לקמפון. בלשון רומי הוא שדה מרווח הן לטייל הן לצחוק (מוסף הערוך):

בפדוזדור. פירושו מקום בלשון יוני, מקום לפני פתח הבית ואולם השער (מוסף הערוך), ועיין בויקרא רבה פרשה י"ט (סימן ו), ורצה לומר שישב עליהן בדין במקום מרווח לעיני כל:

בעשותן. על שם {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צא#טו|תהילים צא, טו) עמו אנכי בצרה, אבל האות אמת גרס אם בגופן, ונוסח אחר אם בנפשותן היו שולטין כל שכן בנשותיהון:

וצור אותם כו'. וצייר את צורת פניהם בכל קשרי אבותיהם, כלומר בדמותן ובצלמן:

הדא הוא דכתיב (במדבר כ"ו) בני ראובן וגו' אלה משפחות הראובני וגו'. כן צריך לומר, ועיין שם ברש"י:

ראובן הראובני. רצה לומר שהיה לו לכתוב אלה משפחות ראובן אלה משפחות שמעון, וכתיב הראובני השמעוני על כרחך לומר שיצאו יחוסן דומין להגדולים ראשי המשפחות ראובן שמעון עצמן, ור' מרינוס סותר זה דהא דרך לקרוא כן כמו שקורין ברוני סברוני לאיש שבא מעיר ברון או מעיר סברון ואמר רבי הונא בשם רב אידי שעיקר הדרש הוא מדכתיב שם יה בשמותם כדמסיק והולך:

גן נעול אלו הבתולות גל נעול אלו הבעולות. וכן הוא בבמדבר רבה פ"ג (סימן ו), וקמפרש גן שאין בו פתח כלל ונעול לגמרי, וגל נעול פירושו שער ופתח נעול היינו הבעולות שפתחן פתוח אלא שנעול, אבל בויקרא רבה פל"ב (סימן ה) ובילקוט שם גרס גל נעול אלו הבתולות גן נעול אלו הבעולות ועיין שם בעץ מה שכתבתי ביאורו:

מעין חתום אלו הזכרים. שזרעם מושך כמעיין, וכגרסתינו הוא גם כן בויקרא רבה הנזכר לעיל, אבל בבמדבר רבה הנזכר לעיל גרס מעיין חתום אלו הפנויות, ועיין שם בעץ:

ולא שינו את לשונם. הנה בסגולת הלשון ורב יקרתו יש הרבה דברים, ואחד ממנו שמשמר את ישראל מדבר ערוה חס ושלום, כי בכל הלשונות אף שיש חילוק בין לשון זכר לנקבה, אם ידבר לנוכח אין הבדל, וא"כ יכול הזכר והנקבה להיות במחשך מעשיהם ולדבר, והשומע בחוץ לא ירגיש, ויחשוב כי שני זכרים מדברים זה עם זה, אבל בלשון הקודש אפילו לנוכח יש הבדל בין את לאתה, לך ולכי, וכהנה רבות שינוים, וא"כ השומע בחוץ יבחין וירגיש תיכף אם מדבר ומתייחד עם איש או אשה, ולכן נקרא לשון הקודש שמשמר מדבר ערוה חס ושלום וכדומה, וזה הוא שלא שינו את לשונם ושמרו חוק הלשון (יערות דבש ח"ב דרוש שני דף י"ב). אבל קשה דכאן אמר שלא שינו את לשונם ובילקוט רמז רפ"ז איתא אנכי ה' אלהיך אמר רבי נחמיה מהו אנכי לשון מצרי הוא משל כו' כך הקדוש ברוך הוא עשו ישראל במצרים כל אותן השנים ולמדו שיחתן של מצרים כו' אמר הקדוש ברוך הוא הריני משיח עמהם בלשון מצרי אנכי אנוך עד כאן לשונו. ויש לומר שביניהם היו מדברים לשון הקודש אבל עם המצרים על כרחם היו מדברים בלשון מצרי:

לראובן רופיס כו'. ובויקרא רבה גרס ליהודה רופס ולא לראובן לוליאני, וכתב היפה תואר שם נראה דרופיס ענין הודאה ולכן אילו שינו שמותם ללשון מצרי היו קורין ליהודה רופוס, וכן לוליאני לשון ראיה, ולזה יקראו לראובן כן, וכן השאר, עד כאן לשונו:

ולבנימין אלכסנדריא. שמעתי שצריך לומר אלוסנדרי, ופירושו ימיני, כי דרום בלשון רומי אוֹסְטֶער וימין בלשון רומי דעקסטער, והאותיות הנוספות כדרך שימוש לשון הערבי:

ויגד לאברם העברי. ופירושו שהוא משיח ומדבר בלשון עברי, כרבנן בבראשית רבה (מב, ח), ומשום דאפשר לפרש שהוא מבני עבר או מעבר הנהר כדאמר התם מייתי סמך מפי המדבר אליכם דמשמע שהיה לשון מיוחד לבית אברהם, והוא לשון עברי (יפה תואר):

מופקד אצלם כו'. דאף על גב דדבר נא באזני העם נאמר לבסוף כשהודיעו מכת בכורות, מכל מקום בתחלת שליחות משה רבינו עליו השלום נאמר לו ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כו', והא דנקט הכא דבר נא באזני העם לאשמועינן דאף על גב דזה נאמר לבסוף מכל מקום הדבר היה ידוע אצלם מתחלה (יפה תואר):

שרה ירדה למצרים כו' יוסף כו'. דע כי עיקר טומאת קליפת מצרים היא בדבר הזנות בבחינת גילוי ערוה שעל כן נקראת ערות הארץ, ולכן היו המצרים שטופי זימה למאד כמאמר הכתוב (יחזקאל כג כ) וזרמת סוסים זרמתם וגו', כי שם נתגבר חיות קליפה זו, ולכן שלח הקדוש ברוך הוא שרה ויוסף לשם לפני בוא בני ישראל לשם כדי שהם יכניעו הקליפה ההיא ערות הארץ הממשיך לתאות חמדת רע, כי הם בבואם שם לרב הטומאה שם בבחינה ההיא נתגרה פרעה בשרה ופוטיפרע ביוסף, והם בכחם כאשר לא חפצו לשמוע לפרעה ולפוטיפרע ושמרו הברית והחסד ונשארו תמים, בצדקתם הכניעו הקליפה ההיא ונשאר לדורות צדקתם שהיו יכולים על ידי זה בנות ישראל ובני ישראל בכחם להשמר מן הערוה טומאת מצרים, על דרך שאמרו (עיין תנחומא לך לך סימן ט) מעשה אבות סימן לבנים, ורצה לומר שהאב כשמושך הקדושה גורם לזרעו שיוכלו בקל להתדבק במדה ההוא לפי שכבר פתחו האבות פתח, אף כאן כי לולא שרה שירדה למצרים ושברה שם כח התאוה לזנות שרבה שם, לא היו יכולים הנשים הפשוטות לעמוד נגד יצרם, וכן יוסף לזכרים, שלעולם על פי הרוב, טבע הבן והאב שוים, הן בעניני הגוף, הן במעלת הנפש וחסרונה:

וגדרה עצמה. שכשנלקחה לפרעה פירשה ממנו והיתה אומרת למלאך שיכה בו, וכל הנשים נגדרו בזכותה מהטעם שכתבתי לעיל, ועוד שלמדו הימנה קל וחומר שאם זו למלך מצרים לא נשמעת כל שכן להדיוטות, וכן למדו קל וחומר מיוסף שאם למטרונה זו לא נשמע כל שכן לנשים אחרות (יפה תואר):

שלחיך פרדס רמונים. ופירוש פרדס רמונים היינו דהוו דמי לפרדס רמונים ברבוי אנשיהם וחכמתם כדאיתא בבראשית רבה פ"ה (יפה תואר). ופירש שבשביל שגדרו עצמן נשתלחו ממצרים דהוו דמו לפרדס רמונים:

סימה. אוצר הסמוי מן העין:

שקנה בה. בסימה ההיא קנה את העבדים:

בטקסים. תרגום דגל מחנה (במדבר ב) טיקס משרית, והוא תכסיסי המלכים:

ויהי בשלח. דקשה מאי ויהי שהוא לשון צרה, ועוד למה תלה השליחות בפרעה הלא אֵל הוציאם ממצרים, אלא על כרחך דאתא למימר שאמר וי על הים על מה ששלחם, ובי"ת בשלח במקום בעבור, ולאו למימר שבעת יציאתם ממצרים היתה צעקתו, דהא הדגלים לא היו אז רק על הים ואף על גב דהשילוח לא הוה השתא צעק וי משום דעסק בשליחותם (יפה תואר):

קצצה. אילן או יער שקוצצין ממנו ארזים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף