עץ יוסף על שיר השירים רבה/ד/ד/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:15, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לשון של זהורית. פירוש צמר צבוע אדום קשרו בראש שעיר המשתלח:

זה שעיר המשתלח. דרש ומדברך על שעיר המשתלח על שם ששלחו אותו המדברה לעזאזל:

מדברך יאי. זהו לפרש על שעיר המשתלח ששלחו אותו המדברה:

מדברתיך יאי. זהו לפרש שהדיבור שלך נאוה שתשלם תחת שעיר המשתלח שפתיך:

אף על פי שהוא מדבר כו'. זהו דרש אחר על ומדברך נאוה, רצה לומר הבית המקדש שהוא היום מדבר וחרבה מכל מקום הוא נאה והוא בקדושתו, וכשם כשהיה בנוי אם אדם היה נכנס בטומאה במחיצתו היה חייב, כן עכשיו אף על פי שהוא חרב אם יכנס אדם במקום מחיצתו חייב. וכך צריך לומר, אף על פי שהוא מדבר, נאוה הוא, חייבין כו', וכן הגיה האות אמת:

שבשלש שורות. היושבין לפני הסנהדרין, כדשנינן בסנהדרין בפרק אחד דיני ממונות (לז, א):

כהונה. מבית המקדש שם היו ניכרים ומצויינים הכהניס בעבודתן ולוים בדוכנם:

טטרגונים. בעל ארבע זויות, מרובע (ועיין נזיר דף ח, ב). שקדושת בית המקדש היה מרובע, הר הבית ועזרה וההיכל ולפני ולפנים:

יופי היה ונעשה תל. דרש תלפיות תל פיות, רצה לומר שמהיופי נעשה תל:

אמר הקדוש ברוך הוא כו'. דרש תלפיות תל פיות אף על פי שעכשיו הוא תל אעשה אותו יפיפיות לעולם הבא:

שכל הפיות מתפללות בו. שכל הפיות פונים למקום ההוא כדלעיל ותפלתם עולה דרך שם. ויש כאן דילוג ספר וכך צריך לומר, שכל הפיות מתפללים בו, תל שכל הפיות מתפללות עליו בקריאת שמע הוא אומר כו', שאגב אורחיה מייתי דרש זו גם כן תל שכל פיות מתפללים עליו:

בקריאת שמע. פירוש בברכת קריאת שמע. הוא אומר בונה ירושלים הכוונה למה שאומרים פורס סוכת שלום עלינו וכו', וכן הוא בהדיא בירושלמי (ברכות פ"ד ה"ה):

לפני הקדוש ברוך הוא ועתיד הוא לבנותו. כן צריך לומר. ורצה לומר דכתיב בנוי לתלפיות, בנוי לתל פיות רצה לומר שיבנה לתל שכל הפיות מתפללים עליו. והמתנות כהונה גרס לפני עתיד הקדוש ברוך הוא לבנותו, וכתב שרצה לומר שכתיב הוא ההיכל לפני, דרש לפני ההיכל הזה שהוא לפני ונגד עיני ועלי לבנותו:

כתוב אחד אומר והיו עיני ולבי כו'. ומדלא תלה הדבר בזמן כשרותם כמו שתלה קיום הבית, משמע דמשנבנה בית המקדש השכינה שם כל הימים ואפילו לאחר חורבנו, וכתיב אלך אשובה כו':

אלא פניו למעלה ועיניו ולבו למטה. כן צריך לומר וכן הוא בירושלמי. פירוש פניו למעלה כלומר אין הכי נמי דעיקר שכינתו למעלה, ומכל מקום שכינתו גם כן למטה להשגיח שם כמי שמביט למטה, עם היות פניו למעלה (יפה מראה):

דתניא כו'. מביא ראיה דהשכינה היא למעלה ולמטה:

מכוון כנגד שבתך. דמדלא קאמר מכון שבתך כמו (מלכים א' ח, לב) ואתה תשמע השמים, מכון שבתך משמע מכוון לאותו שהוא שבתך דהיינו השמים, שבית המקדש של מטה שער השמים שמשם עולה התפלה לבית המקדש של מעלה המכוון כנגדו, לכן יכוין המתפלל לבית המקדש של מטן שיכוין שתכנס תפלתו שם וידע כי משם תעלה השמימה לקודש הקדשים המכוון כנגדו (יפה מראה):

הר המוריה רבי חיא כו'. בתורה כתיב (בראשית כב, ב) ארץ המוריה, אבל בדברי הימים (ב' ג, א) כתיב כן הר המוריה, ועיין בפ"ב דתעניות (טז, א) ברש"י וביפה תואר בבראשית רבה פרשה נ"ה (סימן ז) ובירושלמי פרק תפילת השחר:

חד אמר שממנו יוצא מרה לעולם. בירושלמי ובבראשית רבה ובתענית הנזכר לעיל גרסו הוראה במקום מרה, וכן צריך לומר כאן. ופרש"י הוראה תורה, כי מציון תצא תורה, יורו משפטיך ליעקב, ולשכת הגזית שבה עמדו הנביאים המוכיחים לישראל:

שממנו יוצא מורא. כדכתיב (תהילים סח לו) נורא אלהים ממקדשך:

שמשם יוצא אורה. כי התורה בתוכו והיא מאירה לעולם שגיאה בתבנית:ממ: אין פרק ו3כג בספר משלי(משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור, או לפי שמבית המקדש היתה האורה יוצאה לעולם כדדרשו חז"ל במדרש בהעלותך (סימן ב) על פסוק ויעש לבית חלוני שקופים אטומים עיין שם, ועיקר האורה מקדושת הארון שהיה בו, וכמו שאמרו ביומא (ירושלמי פ"ה ה"ג) שבזמן שהארון במקדש היה כהן גדול הולך לאורו (יפה תואר):

שמשם יצא ארירה לאומות העולם. וכן הוא בירושלמי, אבל בבראשית רבה הנזכר לעיל גרס מקום שיראה יוצא לעולם, וכתב היפה תואר שנוסחת ארורה יותר נכון למלת ארון:

דביר. דכתיב בבית המקדש (מלכים א' ו, יט) ודביר בתוך הבית, והוא מקום קדש הקדשים:

שממנו יוצא דבר כו'. שמשם נענשים בדבר, עוד יתכן לפרש דבר ענין מורא ופחד מענין (תהילים מז ד) ידבר עמים תחתינו (יפה תואר):

וחד אמר שמשם יוצא דברות לעולם. כן צריך לומר, וכן הוא בבראשית רבה ובירושלמי. פירוש דברות המקום, שעל ידי שהיתה שכינה שם היתה נבואה מצויה בישראל (יפה תואר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף