עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:48, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למה בעיני חבירך על עדריהן. פירוש שלא אהיה נעשה להבל ולמה ולתוהו בעיני אברהם יצחק ויעקב שנקראים חבריך כנזכר לעיל כשישאלוני על עדריהם איך הנחתים בלא רועה:

חילול שמים בדבר כו'. הוא דבר אחר שהשתא מפרש חבריך על מלכי אומות (ונקראים חברים, שכל מי ששוה בדבר אחד קורין אותו באותו דבר חבר, ולפי שגם הם מנהיגי עם הם נקראים חברים בדבר זה). והכי פירוש הכתוב שלמה אהיה כעוטיה כאבל על עדרי חבירך רצה לומר כנגד עדרי חבירך שהם ברווחה ובניך בצרה:

טעת מדת הדין כו'. רבי יודן בר סימון דרשו על מבלתי יכולת ה' וגו', ומאמר זה דרשתיו וחקרתיו ולא מצאתיו, וצריך לומר הקדוש ברוך הוא היה יודע טעות וחולשת מדת הדין שלא יוכל עמוד נגד שלשים ואחד מלכים לפיכך ביקש עלילה שישחטם במדבר וכן עשה, ודרש כעוטיה לשון טעות וחולשה (מתנות כהונה). או דרש כעוטיה כמכוסה, וזה שאמר שלא יהיו אומרים טעת מדת הדין פירוש כאילו חס ושלום הטעתה מדת הדין למדת הרחמים, שמדת הדין היה הכוונה לשחטם וממדת הרחמים נתכסה זה, ויהיה נדרש כעוטיה כמכוסה מעיני השגחת הרחמים. ואפשר עיקר הגירסא צריך להיות עטת מדת הדין, כלומר עטתה מדת הדין וכהתה למדת הרחמים (רד"ל):

וידבקו בעדרי חבריך. פירוש יתכסו ויתעטפו בצל עדרי חבריך (רד"ל):

היך מה דאת אמר היחברך. מביא ראיה על חבירך שפירושו מלכי אומות העולם (וכמו שפירש התרגום שם):

דבר אחר אם לא תדעי לך היפה בנשים. מיותר:

היפה בנשים היפה שבנביאים כו'. רצה לומר לכך נקרא משה היפה בנשים לפי שהיה היפה שבנביאים שנמשלו לנשים כדמסיק והולך, ולמה נקרא היפה שבנביאים לפי שהיה המעולה שבנביאים, שכל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה הדבר לפי שהיה הדבור בעצמו נכנס לתוך פיו:

מה אשה זו אינה מתביישת כו'. כי יודעת כי רחמי בעלה עליה והמה רכי לב מבקשים דבר המנוע מאתם, כן הנביאים אינם יכולים לחזות בצרת ישראל ויודעים כי בכל צרתם לו צר:

מן אביהם שבשמים. צאי לך בעקבי הצאן מלמד שהראה לו הקב"ה למשה כל רועיהם ופרנסיהם של ישראל עד העקב עד סוף כל הדורות. דבר אחר צאי לך ר' אליעזר כו'. כן צריך לומר (אות אמת) וכן הוא בילקוט, וזו היא תשובה למה שבקש משה הודיעני מי ומי הרועים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף