עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:44, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כך וכך גזרות יש בו. בילקוט הגירסא גזרות שוות:

מיד היה נושקו על פיו. וזהו דכתיב ישקני מנשיקות פיהו:

כך וכך מצות יש בי. הוא מיותר שהרי אחר כך אמר וכך מצות, וכן לעיל ליתא זה, ונמצא לא חשב אלא ששה דברים, ותמיהני על זה שכתב הרד"ל שחשב כאן שבע דברים נגד שבע קולות שהיו במתן תורה שהיה הדיבור כלול מהן:

מיד הדיבור היה נושקו על פיו. וזהו דכתיב ישקני מנשיקות פיהו. והענין הוא כי בזכות קבלות פיו באומרו הן על כל דבור ודבור היתה קדושת הדיבור מתדבקת עם נפשו המתייחסת אל הפה כמה דאת אמר (בראשית ב, ז) ויהי האדם לנפש חיה לרוח ממללא, וממלאה שפע קדושה, וזהו אומרו נושקו על פיו (אלשיך תהלים פרק א' פסוק י"א):

לאדקולאין כן הדימה. צריך להיות לאסקולין, ופירושו חכם. ופירושו שהדיבור היה מדמה עצמו לחכם אחד ולימדו תורה לכל אחד ואחד (ידי משה). ואות אמת כתב שבספרים ישנים ליתא זה. והמעריך גרס לאדקולאין בן הדסה, וכתב וזה לשונו דע כי מעשה היה בסופר אחד שהיה לו אחות ושמה הדסה והיה לה בן ושמו אדקולאין, והסופר הזה היה כותב מדרשים ובכל מקום שהיה מוצא תורה היה מתפלל על בן אחותו שיזכה לתורה וכותב דבריו בספר, וכל הרואה חשב שהם דברי הספר, ולא הוא, לכן צריך למחקו, וכן בפסוק תורי זהב צריך למחוק שלמד אלקולאין בדעתו של הקדוש ברוך הוא עד כאן לשונו. וכתב הרד"ל וכיוצא בזה נמצא בספר רזיאל בכמה מקומות. והמוסף הערוך מביא הנוסחא לאורקולאין כן הדימה, וכתב פירוש בלשון רומיי דבור רוחניי ומענה אלקי, וגם בלשון יוני נקרא כן אך בשינוי נקודות, ובפסקא (יא) תורי זהב גרס זו תורה שלמד אלקולאין:

דבר אחר פן תשכח את הדברים רבי יהושע בן לוי אומר שני דברים שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא. ורבנין אמרי כל הדברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא. רב יהושע בן לוי אמר טעמון דרבנין אחר. כן צריך לומר (מתנות כהונה). ורצה לומר שרבנן סברי כי מאחר שהפסוק של דבר אתה עמנו נכתב אחר עשרת הדברות, מכלל כי אחר עשרת הדברות אמרו למשה כן, ואם כן כל הדברות הקדוש ברוך הוא אמרם, ופריך המדרש מה עביד ליה רבי יהושע בן לוי. פירוש מזאת הראיה של רבנין, שהרי כתוב הוא אחר הדברות שנראה כי בסוף הדברות אמרו למשה שידבר עמהם. ומשני פליג שאין מוקדם ומאוחר. פירוש מקומו הוא להכתב אחר שתי דברות הראשונות, כי אז אמרו למשה דבר אתה עמנו ונשמעה, אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה. ופריך או אינו מדבר אלא לאחר שנים או שלשה דברות. פירוש כי שמא לאחר שנים או שלשה דברות אמרו דבר אתה עמנו, ומנא לן לומר אחר שתים דוקא. ומשני דרבי עזריה כו' תפסי שטתיה ואמרו כי ראיתו שפסוק זה שנאמר אחר שני דברות ולא אחר שלשה משום שהרי כתיב תורה צוה לנו משה. שפירושו כמנין תורה אמר לנו משה, ואם אמרו דבר אתה עמנו ונשמעה אחר שלשה אם כן כמנין תר"י צוה לנו משה ולא כמנין תורה (הרב מורינו רבי יצחק די ליאון בספר מגלת אסתר):

שני דבורים שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא. רצה לומר שני דברות הראשונות ולכן כתוב בשני דברות הראשונות לשון מדבר בעדו אנכי כו', על פני, ובשאר דברות אשר צוך ה' אלהיך כי משה אמר מפי הגבורה (הגר"א):

הוי ישקני מנשיקות פיהו. פירוש מי יתן וידבר עמנו גם שאר הדברות כמו הנשיקות של פיהו שאמרת בעצמך, והם אנכי ולא יהיה לך, שהוא אהבה גדולה מה שאין למעלה הימנה, כמו הנשיקה שמורה על אהבה גדולה מה שאין למעלה הימנה, כי טובים דודיך, אותן הדברות ששמעתי ממך שהוא אהבה גדולה, זה טוב וערב לי מכל היין שהם השבעים פנים לתורה (הגר"א). ועיין שם עוד:

ועוקף. פירוש והקיף:

מחנה ישראל שמונה עשרה מיל על שמונה עשרה מיל. אפשר שצריך להיות שנים עשר מיל על שנים עשר מיל (אות אמת):

אלא הדבור היה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא מימינו לימינן של ישראל כו' וחוזר ועוקף מימינן של ישראל לימינו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא מקבלו מימינו. נראה שטעות סופר יש כאן, או שצריך לומר אלא הדבור היה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא מימינו (היינו השמאל שנקראת אצל הקדוש ברוך הוא גם כן ימין) לימינן של ישראל כו' וחוזר ומקיף משמאלן של ישראל לימינו של הקדוש ברוך הוא. או שצריך לומר אלא הדבור היה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא מימינו לשמאלן של ישראל כו' וחוזר ומקיף מימינן של ישראל לימינו של הקדוש ברוך הוא (היינו השמאל שנקראת אצל הקדוש ברוך הוא גם כן ימין):

חנוקה סברית לחונקני. אתה רוצה לחנוק אותי ולקפחני בתשובות של הבל:

ורבו מיישב על ידו. הראה לו באצבע ומסביר לו איך יכתוב:

רבי יהושע בן לוי ורבנין כו' עד רבי יוחנן פתר קרייא בישראל. ולא עד בכלל מיותר, שכבר נכתב זה למעלה (אות אמת). והמתנות כהונה כתב ואף על גב דכל זה כתב כבר למעלה, כאן הוא הגוף דמייתי ליה ממלת מנשיקות, ולמעלה הביאו על פן תשכח את הדברים דמשמע ליה לרבי יהושע בן לוי שני דברים:

טעמין דרבנין אחר כל הדברות כתיב ויאמרו אל משה כו'. כן צריך לומר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף