רש"ש/בבא בתרא/קטז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־04:04, 16 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png קטז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא א"ר ת"ש האב קודם לכל יוצאי יריכו. נלע"ד דלרבא נמי דייקינן יוצאי יריכו ולא יוצאי יריכו של מת ולכן לדידיה נמי בן קודם לאב כדאיתא בברייתא לעיל (ק"ח ב') והתוס' שכתבו דרבא טעה בזה תמוה בעיני:

ר"ש ד"ה הכי נמי. לבני שמעון ולוי ואם אין כו' ולא בני בנים ולא בנות בנים תתנו לבנותיהן. כצ"ל:

בסה"ד האב קודם לעולם לאחי ואחי קודמין לאחות ואחות קודמין לאבי האב ואבי האב קודם לאחי האב ולאחותו ואחי האב ואף אחותו כו'. כ"נ להגיה ועי' רש"ל וב"ח. והגהה שבגליון משובשת:

ר"ש ד"ה וחלקו עם אחיו. לבד חלק עצמן שגם הם יצאו ממצרים. ל"י מנין לו. ונ"ל דט"ס הוא וכצ"ל אם גם הם כו':

ר"ש ד"ה ושהיה צלפחד בכור. ואם היה אביו בכור אף הוא נוטל פי שנים כו' שאם היה יעקב בכור כו' הרי בא ראובן כו'. לשונו אינו מדוייק דמשמעו דיש עדיפותא לראובן הבכור מיתר אחיו בחלק בכורתו דיעקב בנכסי יצחק וז"א דכיון שמת יעקב בחיי יצחק הוי ירושתו בנכסי יצחק בין חלק פשיטותו ובין חלק בכורתו ראוי ואין לראובן בהם יתרון מאומה על שאר אחיו. אולם לשונו זה נמשך אחר ראשית דבריו אשר כבר תפשוהו התוספות:

בא"ד (בדף הסמוך) ואי לאשמעינן דלי"מ נתחלקה הארץ. תמוה דבשלמא אי הוה ידעינן דההוא אחא מית קודם חפר אביהן שפיר הוה מישתמע דאי לבאי הארץ הרי אין לו בשביל עצמו כלום רק מה שהיה יורש מחפר ע"י חזרת אחיו וכיון דמת קודם אין יורשים מכחו אלא מאבוהון קא ירתי כדמוכח לקמן (קנ"ט ב') ע"ש בפי' ד"ה ומשני. אבל שמא מת אחר מיתת אביו וירש חלקו ואח"כ המה יורשים אותו עי' לקמן (קי"ח ב') ובפירושו שם ד"ה ה"נ תרי אחי כו'. ואולי יכוין לסברת ר"פ דמקשה שם מזה למ"ד לבאי הארץ עמש"כ שם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף