עץ יוסף על שמות רבה/לד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:22, 19 בינואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png לד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מיד ועשו ארון עצי שיטים. כלומר מיד אחר צווי נדבת המשכן הקדים את הארון שע"י שהתורה קדומה לכל הוכרח להקדימו:

הקדים את הארון. שהתורה בו כי שם לוחות הברית וס"ת

דכתיב ויאמר אלהים יהי אור. שפי' שבבראשית בריאת שמים וארץ אמר אלהים יהי אור. וכדר' יהודה דלעיל בב"ר פ"ג:

מפני מה בכל הכלים כתיב ועשית כו'. לאו דוקא בכלים ה"ה במשכן נמי כתיב ועשית כדכתיב ועשית קרשים למשכן. ובאמת במשכן 8ובכלים נמי כתיב ועשו כדכתיב ועשו לי מקדש וגו' ואת תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו. אלא דעל הכלל שייך לומר ועשו דמיירי בכלים הרבה שאחד עושה דבר פלוני וחברו עושה דבר פלוני שייך לומר ועשו. משא"כ בדברים פרטים שייך לומר ועשית לכך מקשה דוקא מדברים פרטים מ"ש דבכל דבר פרטיי כתיב ועשית ובארון כתיב ועשו (תולדות נח):

יבואו הכל ויעסקו. לכך כתיב ועשו ארון. ואע"ג דכתיב אח"כ ועשית עליו זר זהב וגו' אין קפידא אחרי שכך הורה לנו במלת ועשו ארון ענין זה:

ויעסקו בארון. פי' הרמב"ן והעסק שיתנדב כל אחד זהב לארון או יעזור לבצלאל עזר מעט כי ע"י עשייתם והתעסקם בזה יזכרו ויעוררו לבם על קדושתו מצד שהתורה יותן בה ע"י זה יזכו לתורה כי יעשה זאת רושם לבבם:

ג' כתרים. כתר הוא אות הגדולה להורות על מעלתו שבזה הוא נכתר ונתעלה מכל. ויש בזה ג' מעלות אלהיות. המלוכה היא עוז אלהי שבו נבדל מיתר העם. כמו שמצינו בשאול עת שמלך שאז נתהפך לאיש אחר. וכן הכהונה נבדל נפשו מזולתו. והתורה מעלה את נפש האדם ומלבשתו עוז וכתר להיות נעלה על כל האדם:

ג' כתרים הם. אע"ג דבמתני' דפרקי אבות מסיים בה וכתר שם טוב עולה על גביהם לא הזכירוה כאן כיון דליכא זר כנגדה. אבל בבמדב"ר פ' י"ד סי' כ"ב אמרו שכתר שם טוב הוא כנגד המנורה:

זה השולחן. פרש"י בחומש שהשלחן שם עושר וגדולה כמו שאומרים שולחן מלכים:

זה המזבח. הוא מזבח הקטורת שהיה יותר מיוחד לכ"ג שהוא נושא כתר כהונה דכתיב וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה. ואין עבודת יוה"כ אלא בכ"ג:

למה נכתבים זר. דה"ל למיכתב זיר ביו"ד שהצר"י מושך אחריו יו"ד:

ואם לאו זר. פי' שנעשית לו זרה הימנה. ור"ל אם זכה ללמוד לשמה ולקיימה נעשית לו התוה זיר. לא זכה משתכחת ממנו. וכן הכהן כשלא יעשה לשמה וכן הנשיא ימותו בלא עתם וכמו שאחז"ל ושנות רשעים תקצורנה. אלו כ"ג ששמשו בבית שני:

מעולה יותר מכולם. שהרי חכם קודם למלך ע"ה וכ"ג כדלקמן בבמדב"ר פ"ו. וע"כ כאילו זכה לכולן אחר שגדול מהם:

מה כתיב למעלה ועשו לי מקדש. כלו' מפני שתכלית המשכן לרעות את ישראל כצאן. ולשמרם ככרם. ולדור עמהם כאב עם בניו. לכך סמך הארון למאמר ועשו לי מקדש לפי שכל זה יהיה באמצעית התורה הנתונה בארון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף