עץ יוסף על שמות רבה/כא/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:59, 19 בינואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד יונתי בחגוי הסלע כו'. בעי לפרש שטעם מה תצעק אלי שכבר קדמה צעקת ישראל ומפני שכל הכוונה בצרה זו לשמוע תפלת ישראל כדילפינן מהשמיעני את קולך. ולכן כשנמצא המכוון קאמר למשה שאין צורך לצעקתו. ואיידי דמייתי הכא קרא מפרש ליה:

היה לו לומר יונה בחגוי הסלע. ומהו שאמר יונתי. פי' שתי תשובות בדבר חדא דהל"ל יונה כמה דאת אמר עיניך יונים. ועוד למה מדמה אותם ליונה:

ראה מה כתיב ויהי אפרים כיונה פותה אין לב. אלמא דיונה רמז לפתיות ותמימות. הילכך יונתי על שם שהם תמימים לגבי השי"ת:

יהי דן נחש. בחזית גרסי' תו וכל י"ב שבטים משולים כחיות. ופי' משום דחזר יעקב וכללם כאחת כדילפינן בב"ר פ' צ"ט:

לפיכך הם קשים כו'. כי בכח הברכה שנדמו לחיות הם קשים כנגד העכו"ם:

מן השבת כו' מן המילה. אין ה"נ מכל המצות. אלא נקט הני משום דעל הני גזרי טפי מפני ששבת מורה על חידוש העולם יש מאין בששת ימי המעשה ונח ביום השביעי. ומילה מורה שאנחנו עובדי השם ומחותמים בחותם מלכו של עולם כעבד שנושא חותם רבו:

לכך נאמר יונתי. בחגוי הסלע א"ר אלעזר כו'. צריך להיות נקודות הפירוד אחר מלת יונתי. כי ר' אלעזר רוצה לדרוש ולפרש בחגוי הסלע בסתר המדריגה כנגד מה שהיו ישראל אז דחוקים מכל צדדיהם. וכמו שדרשו בחזית על פסוק זה. בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן. לפנים לא היתה יכולה ליכנס שעדיין הנחש מקנן. תחזור לאחוריה לא היתה יכולה שהנץ עומד בחוץ. מה עשתה היונה התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה. כך היו ישראל דומים על הים כו' ע"ש:

שנא' ופרעה הקריב וגו' וישאו ב"י את עיניהם. ומ"ש נוסעים אינו אומר כו'. מילתא אחריתי הוא לפרש למה כתיב נוסע לשון יחיד. אבל לעיל פ' ט"ו דייק זה מדיוק אחר ע"ש:

תלו עיניהם לשמים. ר"ל שהתבוננו על דבר ענינים שמימיים וראו והשיגו כי גם השר שלהם בעזרתם. ולכן נתייראו:

כיון שראו אותו נתייראו הרבה כו'. כי לולא זה למה יתייראו כל כך וכי כבר שכחו מה שעשה ה' להם במצרים. אבל כשראו השר יורד מן השמים לעזרם פחדו שמא מה' הוא בחטאם:

ומהו והנה מצרים נוסע אחריהם. דכיון דנוסע הוא שרן מאי מצרים. דלא ס"ד שיהיה שמו כן. כי שמו עוזיאל הוא כדאיתא בילקוט פסוק ויושע ה' בשם מדרש אבכיר. ומשני דאין ה"נ דמצרים היה שמו כפי ממשלתו על מצרים. וכפי ענינו נקרא עוזיאל:

עד שהוא מפיל שרן. להסיר שפע המזל המשפיע עליהם:

קל שמו. הכוונה על מזל אריה כי הוא היה מזלו של נבוכדנצר שנקרא אריה וכדכתיב עלה אריה מסבכו. ולפי שהאריה מפורסם בהשמעת קול מזולתו מהב"ח כאומר אריה שאג מי לא ירא על כן קראוהו קל:

לא שקע תחלה אלא שרן. הכוונה במה שסרה ממשלתו שלא ישפיע עליהם כדרכו. ולפי שהשפעתו היתה במים כאומר לי יאורי ולכן נחשב להם היאור לעכו"ם כאמרם ז"ל לכן כאשר הפילו ה' להפך הדבר שיהיה המים למצרים למשחית כי טובעו בים. נמצא שהוא כאילו כח השפעת השר שלהם נתבטל ונשקע בים:

אלא סוס ורוכבו זה השר שלהם. סוס היינו עם מצרים. ורוכבו הוא השר שלמעלה. ועל שם שהוא למעלה עליהם כרוכב על הסוס קרא ליה רוכב ולמצרים סוס. ואיידי דקאמר רוכב לשון יחיד נקט סוס לשון יחיד:

ומהו הקריב. שהיל"ל ופרעה קרב:

יותר מק' צומות. כן מצינו מספר ק' צומות בפרק השוכר והוא לשון גוזמא:

ותלו עיניהם למרום. דכתיב וישאו ב"י את עיניהם:

שהרגנו בכוריהם ונטלנו ממונם וברחנו. נקט רק הריגת בכורים ונטילת ממונם משום דלשאר מכות שנעשו במצרים לא היו מתייראין שיעשו להם מדה כנגד מדה. שאין בידם להביא מכות דצ"ך עד"ש בא"ח. אבל ממכת בכורות שיהרגו גם הם את בכוריהם ויקחו ממוניהם היו מתייראין שזה בידם לעשות אם תגבר ידם:

לא אמרת ושאלה אשה משכנתה. כלומר וא"ת מה אתם מתרעמים עלי מנטילת ממונם שלא כדין. לכך אמרו הלא אתה צוית עלינו לעשות כל זה:

כיון שראו ישראל שהיו מוקפים בארבע רוחות. כצ"ל שהחיות משני רוחות היו. וכן איתא בתנחומא סדר שופטים. ובת"י פסוק לסוסתי ברכבי פרעה:

ולמה עשה להם הקב"ה כן. אף שעשה כדי לחזק את לב פרעה לרדוף אחריהם לתוך הים. מ"מ וכי קצרה יד ה' מלהושיעם בלא צער זה. וגם לחזק את לב פרעה ג"כ (תולדות נח):

והיה מבקש לשמוע את קולם. הוא שיר ושבח והודיה אהוצאת מצרים לשעבר. וזהו שאמר הכתוב אז ישיר משה ובני ישראל. אבל מקודם על טובת הוצאה לא אמרו שירה והודו (תולדות נח):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף