כלי חמדה/דברים/ראה/א
|
דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
א) י"ב ד' לא תעשון כן וגו'. הנה בלאו דמחיקת השם ונותץ אבן מהיכל כתבתי בהרבה מקומות ועי' בספרי חמדת ישראל מ"ש בזה וכאן נבאר בזה איזהו ענינים ואציין באו"ק להקל על המעי' וזה החלי ב"ה:
א) בספרי מניין לנותץ אבן אחד מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרות שהוא בל"ת ת"ל ונתצתם את מזבחותם ולא תעשון כן לד' אלוקיכם ר' ישמעאל אומר מניין שמוחק אות אחת מן השם שהוא בל"ת שנאמר ואבדתם את שמם ל"ת כן וגו' ר' גמליאל אומר וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין למזבתותיהם ח"ו אלא שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו עונותיכם ומעשיכם הרעים למקדש אבותינו שיחרב עכ"ל הספרי וכתב הרמב"ן ז"ל דר"י לא פליג את"ק רק פרושי קמפרש דמוחק אות אחת מן השם דינו כנותץ אבן אחד מן ההיכל והמזבח אבל גם ר"י מודה דנותץ לוקה אמנם מוהר"י אבוהב ז"ל פירש על הרמב"ן ז"ל כתב דר"י פליג וס"ל דדוקא מוחק את השם לוקה אבל נותץ אבן אינו לוקה. והנה מה שנראה מדבריו שרוצה להתאים לזה גם ד' הרמב"ן ז"ל בודאי תמי' שמבואר בדה"ק להיפך וכבר תמה בזה:
ועי' בס' אהלי יהודה למוהר"י ניגאר ז"ל על הספרי. אמנם נראה שט"ס הוא במהר"י אבוהב אך הוא ז"ל כתב כן מסברא דנפשי' די"ל דפליגי בזה ת"ק ור"י אי לוקה בנותץ אבן ממזבח והיכל ודבר גדול דיבר בזה עפמ"ש בס' חמדת ישראל בקו"א בשם האור זרוע (ח"ב סי' שפ"ו) שכ' דכמו דקי"ל אין מעילה במחובר ה"ה בנותץ אבן מן המחובר ליכא לאו דל"ת כן עיי"ש שכ' להדי' כן ובתלש ולבסוף חברו שכ' שתלי' אם בע"ז דינו כתלוש או כמחובר עכ"פ נלמד מדבריו דאם אין מעילה במחובר ה"ה דל"ש הלאו דל"ת כן בנותץ אבן מן המחובר כיון דאין מעילה במחובר הרי מחובר אינו נתפס בקדושת קדשים ליכא הלאו דל"ת כן אמנם לקושטא דמלתא נראה שזה תלי' בפלוגתת רש"י ותוס' בהא דאין מעילה במחובר דמדברי רש"י ז"ל (ב"ק ד"ו ע"ב ד"ה שור רעהו אמר רחמנא) שכ' בזה"ל לישנא אחרינא להכי נקט שור הקדש ולא מוקי לה באכילת בהמתו שדה הקדש משום דלא משכח"ל כו' ואי קודם פדי' אין מעילה בקרקעות דכל המחובר לקרקע כקרקע דמי עכ"ל נראה מבואר דאפי' אם תלשה ונהנה מההקדש בתלוש אין בו מעילה וע"כ דס"ל דאין מעילה במחובר היינו משום דהקדש אינו חל עליו במחובר להיות בו תורת מעילה אפי' כשנתלש אח"כ ואינו בגדר קדשי ד' ועי' במרש"ל שם בחכמת שלמה דמפרש להדי' כן בדעת רש"י ז"ל דהו"ל כנכסי הדיוט וא"ז