מראי מקומות/במדבר/כב

פרשת בלק

פסוק ב

וירא בלק. החזקוני מפרש שוירא הוא כמו וישמע, וכמו שנאמר במתן תורה "וכל העם רואים את הקולות" (אלא ששם חז"ל דרשו מכך).

את כל אשר עשה ישראל לאמורי. רש"י מפרש שעיקר חששו היה כיון שראה שהצליחו עם ישראל להרוג את מלכי האמורי שעליהם היו בטוחים מלכי כנען, ואם הם לא עמדו בפניהם כ"ש אנחנו. וכ"כ בדעת זקנים אך הגביל זאת לסיחון מלך האמורי לבדו. ובבכור שור הוסיף שהרי על סיחון נאמר "והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו" ואם סיחון שלא עמדו מואב בפניו לא עמד בפני ישראל, מואב עצמם לא כל שכן.

פסוק ג

ויגר מואב מפני העם כי רב הוא. הטור מפרש שמואב לא היה קדמון כשאר העמים שהיו מימי נח, ולכן חשש מפני בני ישראל שהיו עם רב.

עתה ילחכו הקהל. הטור מפרש שלא חששו שילחמו בהם שהרי נצטוו אל תצר את מואב וידעו מזה, וכן שלחו להם אעברה בארצך כפי ששלחו לסיחון. אלא שיראו שמא יחריבו את ארצם כשיעברו בה, וילכדו את ארצם ויתנו אותם למס. אמנם בחזקוני פירש שחששו שמא ילחמו בהם אחר שראו שכבשו מסיחון את מה שכבש סיחון ממואב ולא הבינו שעמון ומואב טיהרו בסיחון.