ערך/כל הקורא לאברהם אברם

אם הקורא אברם עובר בעשה ולא תעשה

בברכות^{[השלם מקור]} אמרו כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, והמג"א (סי' קנו) העתיק זה להלכה ולמעשה, וכך מדייק במנחת יצחק (ח"ד ל' סק"ב) מבית שמואל (שמות אנשים א') ומהרש"ל (ב"ש שם) שיש איסור בדבר, מדכתבו שמותר לקרות לתינוק שנולד "אברם", הא אם קראו לו אברהם אסור לכנותו אברם. ומציין למהרי"צ חיות (גיטין נ.).

אכן האחרונים הפר"ח (ס"ס סז) ובאר שבע (מס' תמיד)^{[השלם מקור]} ומהרש"א (ספ"ק דברכות) כתבו דהוא רק אסמכתא בעלמא, דהלא לא הזכירו זאת הרמב"ם והרי"ף והרא"ש בחיבוריהם ולא במנין המצוות.

הצל"ח (ספ"ק דברכות) תלה זה במחלוקת חכמים ובן זומא אם מזכירין יצי"מ בלילות, ואליבא דחכמים דקיי"ל כוותייהו ליכא איסור לקרות אברם. ובדגול מרבבה (סי' קנו) ציין לשיירי כנה"ג (סוף הס', כללים נפרדים, אות כה) שהביא מבאר שבע דהוא דרבנן. [וע"ע בכללים נפרדים שבסוף כנסת הגדולה (סק"א) ששם הביא מבנימין זאב דאשכחן בגמ' איסור דרבנן קורין לו איסור עשה]. ועי' מנחת יצחק (שם סק"ז) שמדייק מא"ר ומשנ"ב (סי' קנו) שהעתיקו הרבה דינים מהמג"א שם ודין זה לא העתיקוהו, ועיקר נידונו שם אם בלשונות העמים שרי לכתוב אברם.

ובשו"ת משכנות ישראל (סי' א') הוכיח דלא נקטינן הכי, כיון דקיי"ל כרבי עקיבא (סנהדרין קיג.) גבי עיר הנדחת דמש"א "לא תבנה עוד" - לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית גינות ופרדסים, א"כ גם האיסור "לא יקרא עוד" - לכמו שהיה אסור וזה לא שייך שיחזור יהיה אברם בלבד, אחרי שהקב"ה קראו אברהם וכך כתב בתורה בכ"מ. ועי' חוות יאיר (סי' ט', קלט, קצב), בית אהרן גיטין (סי' קכ), [מל"מ פ"י ממלכים ה"ז].

ובמנח"י מייתי משד"ח (כללים כ' פג) שמחלק בין הקורא לאברהם עצמו, או הנקרא בשמו, לבין הנקרא כך סתם. אכן במנח"י שם מייתי מבית שמואל הנ"ל דכולם על שם אברהם הם, וצ"ל בכונת השד"ח דנהי דהשם התחדש ובא מאברהם אבינו ע"ה מ"מ רק מי שקרוי על שמו ממש הוא דבכלל האיסור.

עוד מביא ממלא הרועים (ברכות שם) שהאיסור הוא כשמזלזל בו, שנקרא אברהם לחשיבות שנעשה אב המון גויים וגם שניתנו לו ה' איברים שאינן בידו של כל אדם, אבל כשקורהו לשבח אינו עובר.

למה החמירו באברהם יותר מביעקב

בנחלת שבעה ח"א (סי' מה סכ"א סק"ב) ביאר, שאף שגבי יעקב נאמר "כי אם ישראל יקרא עוד שמך" וגו' שלא נאמר באברהם, דשינוי השם דאברהם היה מצד שינוי המזל לפי שהיה אברהם תחת המזל שאינו מוליד, משא"כ יעקב דשינוי שמו היה רק מצד חשיבות.

שונות

יעויין פירוש על דרך האגדה על איסור זה בספר 'לפרקים'.