שו"ת חתם סופר/ד/קכח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שלמא נפישא לה"ה הרב המופלא כבוד מהו' אייזק נ"י אב"ד דק"ק עגרעסע יע"א:
ע"ד ראובן שמתה אשתו ורוצה לישא בת חורגתה מבעלה הראשון הנה תוס' יבמו' כ"א מייתי ירושלמי האוסר אשת חמיו מפני מראית העין וכן אוסר נישואי חורגים זא"ז ומסיק עלי' שם יסבון באתר דלא חכים להון פי' במקום שאין מכירי' אותם שהם חורגי' ישאו זא"ז וצריך לומר לפי הירושלמי דאביו ואמו של רב נמי נישאו זה לזה במקום שלא הי' מכירי' אותם והוא פשוט ובש"ס דסוטה מ"ג ע"ב אמר ר' יוחנן משום ראב"י חורגתא הגדילה בין האחין אסורה להנשא לאחין דמתחזי' כי אתתי' ומסיק הש"ס ולא היא קלא אית לה למילתא ע"ש והנה ר' יוחנן הוא סתם ירושלמי הוא האוסר גם בש"ס דילן וסתמא דתלמודא פליג:
ואמנם ה"ג אוסר אשת חמיו כהירושלמי ומייתי תוס' ביבמות הנ"ל שכן עשה ר"ת מעשה לאיסור ואמנם רוב הפוסקי' חולקי' ומתירי' וכן פסק בש"ע סי' ט"ו להתיר אפי' באשת חמיו שמוזכר בירושלמי לאיסור להדי' אלא שמייתי דעת בה"ג ור"ת בשם יש מי שאוסר ואך בחורגי' פסק כפשוטו להתיר בלי שום חולק וכן נהיגי' אנחנו בני אשכנז לאיסור אשת חמיו וה"ה אשת חתנו ולהתיר חורגי' להדי' וכל זה פשוט ומבואר:
ונבוא לנדון שלפנינו אם נאמר שאנו אין חוששי' אלא למה שכ' להדי' בירושלמי לאיסור ולא הותר בש"ס דילן והבו דלא לוסיף עלה מזה אין נראה היתר לנדון דידן דהכל חד דאשת חמיו אסורה ממראית עין דחמותו דהיינו אשה ובתה והיינו נמי ממש חורגת אשתו משום אשה ובתה ובזה לא שייך הבו דלא לוסיף עלה כעין דאמרי' בשבועו' מ"ח ע"ב מה לי שלא פקדני אבא מה לי שלא פקדני אחא ועוד הרי קמן דהלכו' גדולת הוסיף לאסור אשת חתנו משום מראית עין דכלתו ואיך לא נוסיף אנחנו חורגת אשתו:
אך צריך לעיין לתת טעם הגון מ"ש להתיר ב' חורגי' ולאסור אשת חמיו דהרי בירושלמי בחדא מחתא מחתינהו ואע"ג דיש לחלק דאשת חמיו לא נזכר להיתר כ"א בלשון הבריתא יבמו' כ"א ע"א וא"כ י"ל דורות האחרוני' גזרו ואסרו כמ"ש תוס' משא"כ חורגי' שהוזכר להיתר מסתמא דתלמודא דסוטה דהוה בתר ר' יוחנן ומשו"ה שרי' מ"מ קשה כיון דיהיב טעמא לשריותא משום דקלא אית להו א"כ אותו הטעם יספיק ממילא לאשת חמיו ואשת חתנו ולכאורה הי' נראה לומר דחורגי' מתפרסי' ע"י חתימות ידיהם בשטרות ואגרות ונודע שאבותיהם אינם שוים שהוא חותם בן פלוני והיא חותמת בת פלונית ועי"ז אית לי' קלא למילתא שהם חורגי' ואינם אחים ממש ואע"ג דאכתי איכא למיחש שמא המה אחים מן האם מ"מ כיון שעכ"פ מתפרסם שאינם אחים ממש אדם חוקר ודורש עליהם ויבוקש הדבר וימצא שהם חורגי' ואית לי' קלא וכל זה בחורגי' אבל באשת חמיו ואשת חתנו לא שייך הנ"ל ולית לי' קלא א"כ אינו בכלל שריותא דש"ס ושפיר איכא למימר דבדורות האחרונים גזרו עליהן וא"כ ה"ה נמי חורגת אשתו לית לי' קלא שהרי אינה חותמות עצמה אחר אמה כ"א אחר אבי' וא"כ אין הדבר מתברר ואיכא משום מראי' העין:
איברא שזה נראה לי דוחק גדול שעל ידי חתימות ידיהם מתפרסם אבותיהם אטו כולי עלמא רבנן נינהו דפקיעי שמייהו בדיסקיא ואטו כ"ע חוסמי' בן פלוני ומכ"ש הני נשי דעל הרוב לא ידעו לחתום כלל ע"כ היותר נלע"ד דמשו"ה אית לי' קלא לחורגי' דודאי ניכר לכל במעט עיון ההפרש בן אהבת אחים זה לזה לאהבת החורגי' והטבע לא ישתנה לעולם ובזה יודע איפה כי אינה אחוה ממש משא"כ אשת חמיו מתחזי שפיר אם אשתו משום שחייב אדם בכבוד אשת אביו מן התורה ואפי' לאחר מות האב מ"מ נכון לכבדה כמ"ש בש"ע י"ד סי' ר"מ סעי' כ"א מהא דכתובת ק"ג ע"א ומשו"ה מתחזי כאמה ממש ונראה אפי' אי אפסקי' גברא אחרינא שאשת חמיו נישאי' לאיש אחר אחר מיתת חמיו ואעפ"י שפשוט הוא כי אז מסתלק חיוב הכיבוד לגמרי ואית לי' קלא שאינה אמה מ"מ לא פליג רבנן ואסורה לו וא"כ לפ"ז בנידון דידן לישא חורגת אשתו שזה א"א אלא אחר שנישאת אשת אבי' לו ואז כבר נסתלק חיוב הכיבוד לגמרי ואית לי' קלא טפי טובא מחורגי' הגדלי' ע"ז הותר הדבר לפע"ד לכולי עלמא. פ"ב יום א' ל"א למב"י תקע"ל.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |