בינת אדם/בית הנשים/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:56, 8 ביוני 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בינת אדם TriangleArrow-Left.png בית הנשים TriangleArrow-Left.png יט

[יט] וראיתי בתשובת הרדב"ז שכתב שהוא טעות דא"כ למה כ' הרמב"ם שלא יצא בצבא הו"ל לכתוב רבותא יותר ומ"שכ במנין המצות בל"ת סימן שי"א וז"ל ודע כי החתן עצמו מוזהר לצאת מביתו לסחורה כל שנתו וכ' שהות טעות המעתיקים. ובודאי לא ראה שכן הוא מפורש בליקוטי הפרדס ובספר החינוך שהרי לא הביא דבריהם וכן משמע במנין המצות להרמב"ם מ"ע סימן רי"ד שכתב וז"ל שצונו להתיחד החתן עם אשתו שנה תמימה שלא יצא חוץ לעיר ולא יצא לצבא אבל ישמח כו' ומדכתב שלא יצא חוץ לעיר ולא יצא בצבא מוכח דאפילו חוץ לעיר לסחורה אסור ומה שלא כתב ברמב"ם היינו משום שכתב שם דהיוצא בצבא עובר בשני לאוין וא"כ יש לומר דבאמת לצאת לסחורה אינו מוזהר בלאו אבל הוא מוזהר בעשה מושמח את אשתו ומה שהקשה הראב"ד דא"כ מי שאין בידו להתפרנס איך יקיים זה ולא שייך לומר דהלאו נאמר לעשיר ולא לעני י"ל דבודאי אם האשה מוחלת הוא פטור כמו שמצינו בענין שמחה בז' ימי המשתה שהאשה יכולה למחול כדאי' בא"הע סימן ס"ב הגם די"ל דהתם אינו אלא תקנת חכמים ובזה שייך לומר אי אפשי בתקנה זו אבל שנה ראשונה הוא מ"הת אפשר דלא מהני מחילתה מ"מ אינו מוכרח:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.