חכמת אדם/פז
|
< הקודם · הבא > |
א הנודר או הנשבע בשם עכו"ם ה"ז לוקה שנאמר ושם אלקים אחרים לא תזכירו ואסור להזכיר שמה בין לצורך בין שלא לצורך ושם חגם שלהם שהם כשמות בני אדם אין חשש להזכירם והוא שלא יקראם כמו שמזכירים אותם הע"ג בלשון חשיבות ומותר להזכיר שם אלילים הכתובים בתורה ומותר לומר לעכו"ם אלקים יהי' בעזרך או יצליחך אבל לא יאמר אלקיך (קמ"ז):
ב אסור לגרום לע"ג שידור או שישבע בשם ע"ג דכתיב לא ישמע על פיך משמע שלא יגרום שאחרים יזכירנה ולכן אסור לעשות שותפת עם עכו"ם שמא יתחייב לו שבועה ויש מקילין בזמה"ז שאין העכו"ם נשבעים בע"ג אלא כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתתפים שם שמים וד"א והם אינם מוזהרים ע"ז ונמצא שאין כאן משום ולפני עור (שם):
ג בימים קדמונים שהי' אדוקים בע"ז היה אסור לישא וליתן עמהם ביום חגם וג' ימים לפניהם משום דאזלי ומודי לע"ז וקעבר ישראל משום לפני עור שהיר גם הם מצווים על ע"ז שהיא א' מז' מצות ב"ג ובזמה"ז שאינם אדוקים בע"ז וגם משום איבה ולכן מותר ולא הוי דבר שבמנין שלא גזרו מתחלה אלא במקום שאדוקים לע"ז (רא"ש סי' קמ"ח):
ד מותר לשלוח דורון לעכו"ם ביום חגם ואם אפשר לשלוח קודם לכן יותר טוב ומותר לילך לביתם לברכם משום איבה וכן אם נכנס לעיר או לבית ומצאם שמחים מותר לשמוח עמהם אם יש לחוש לאיבה אבל בלא"ה אסור (שם)
ה סתם ירידם של עכו"ם נתקנו ע"ש ע"ז ומדינא אסור לעבור דרך אותה עיר ומ"מ בזמה"ז סתם יריד לאו לעכו"ם ומ"מ מקום שמתקבצים העכו"ם במקום מיוחד ואומרים ששם מוחלים עונותיהם שזה בודאי לשם עכו"ם אסור לעבור דרך שם ולישא וליתן עמהם שם (ט"ז שם וצ"ע לפמ"ש הש"ך ססי' קמ"ח דבזמה"ז לא שכיחי דאזלי ומודי וא"כ צ"ע דאפשר דמותר) ופשיטא דאסור לטייל שם ולראות בשמחתם וצריך כ"א לזהור מלראות בקניגאות ומחולתם או שום דבר שמחתם שנאמר אל תשמח ישראל כו' ואם תשמע שהם מחנגין ושמחם האנח ותצער על החורבן ומתפלל רבון עולמים עמך אשר הוצאת ממצרים חטאו בכפלים ולקו בכפלים ונמדד ואתה ה' אל לעד תאנף בנו ואל לעד למשך אפך בצאן מרעיתך ובנה ירושלים ושמחנו בה (ב"ח בשם ס' האשכול ובמ"א בא"ח סי' רכ"ד ס"ק ג') וההולך בקניגאות אפי' של ישראל ה"ז מושב לצים:
ו כשמסבבים הכומרים על הירידים לקבץ נדבות אם מבקשים ואומרים תן לאלוק שלי אסור ליתן ואם מבקש סתם או אפי' כשאומר בשביל אלוק מותר דאפשר שיתנו לעניים (קמ"ט):
ז מצוה להתרחק מדרך עכו"ם ד' אמות:
ח ישב לו קוץ ברגלו או נתפזר לו מעות לפני ע"ז לא ישוח להסיר הקוץ או ליטול המעות שנראה כמשתחוה לע"ז ואפי' אין שם אדם שיראה דכל מה שאסרו חכמי' משום מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לע"ז ואח"כ יטול וכן כשצריך להסיר הכובע ללצרכו לא יסיר עד שיעבור מע"ז שלא יהא נראה שמסירו לכבודו (סי' ק"נ):
ט פרצופים העומדים לפני ע"ג ומקלחים מים אסור לשום פיו על פיהם לשתות שנראעה כמנשק לו אבל העומדת שלא בפני ע"ג מדינא מותר אלא שהמחמיר גם בזה תע"ב (שם ובש"ך) ונ"ל דפרצוף אדם עפי' אינו בפני ע"ז אסור %ע ודין עו"ג שעבודת כוכבים תלוי בצוארם להשתחות להם ולהסיר הכובע מפניהם מבואר לעיל כלל פ"ה סי' א':
י דברים המיוחדים למין ממיני עכו"ם שבאותו מקום ויודע בודאי שאין קונין זה אלא לעבודת גילולים אסור למכור להם שהרי עובר על לפני עור אבל בדבר שאנו מסופקים בו אם קנה לצורך עכו"ם או לא מותר למכור להם וכל דבר אם אומר בפירוש שרוצה לקנות לצורך ע"ז אסור למכור להם אבל בסתם מותר שאנו תולין שקונה אותו לצרכו ויש מקילין עוד דאפי' הוא מיוחד לע"ז ונ"ל דה"ה אם אומר בהדיא שקונה לצורך ע"ז דמ"ש דאינו אסור אא"כ א"א לו לקנות מאחרים דאז איכא לפני עור אבל אם אפשר לקנות מאחר א"כ אין כאן לפני עור ונהגו להקל כסברא זו ומ"מ המונע מכל זה ישא ברכה מאת ה' וכן להלוות לצורך בנין בית ע"ג ולקנות תשמישים וה"ה לקשור ספריהם הכל דין א' (סי' קנ"א):
יא אסור ליתן מתנת חנם לעובדי גלולים שאינו מכירו דכתיב לא תחנם ודרשינן לא תתן מתנת חנם אבל במכירו מותר דהוי כמוכרו לו שהיום עושה לו טובה ולמחר בהיפך וכן אסור לספר בשבחן לומר כמה נאה עכו"ם זה וק"ו לספר בשבח מעשיו ולחבב דרכיו שכ"ז הוא בכלל לא תחנם לא תתן להם חן והכל כדי שלא יתקרבו עמהם וילמדו ממעשיהם (שם):
יב עכו"ם העושה משתה לחופת בנו ובתו ומזמין ליהודים לאכול עמו אפילו הישראלים אוכלים משלהם ומשמשים משלהם אפ"ה אסור דכתיב וקרא לך ואכלת מזבחו ולמה כתיב וקרא לך לאשמעינן דכיון שקרא לך והזמין אותך לאכילה אפי' אם תאכל משלך ה"ה כאלו אכלת מזבחו ואפי' כשמיחד בית מיוחד לישראלים אסור (סי' קנ"ב בט"ז) אבל כששולח לביתו בשר ועופת שחוטים כד"ת ודגים וכיוצא בו מותר לאכול ממנו כיון שאין זה דרך קריאה ודוקא לסעודת שמחה אבל אם מזמינו שלא לסעודת שמחה מותר ושלשים יום לפני החופה ולאחריה הוי בסתר מחמת החופה אפי' אינו אומר לו אבל לאחר ל' יום עד יב"ח אם אומר לו בשביל החופה אסור וא"ל מותר ואם חביב עליו ביותר לעולם אסור (שם):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |