חכמת אדם/כא

חכמת אדם ‏ כא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דין מחט וקוץ הנמצא בחלל הגוף (סימן נ"א)

א המאכל נכנס דרך הוושט לכרס ומשם לבית הכוסות ומשם להמסס ומשם לקיבה ומשם לדקין ומסוף הדקין שהיא הכרכשתא יוצא הריעי והן איברי המאכל ובין איברים אלו הנזכרים המחוברין בוושט ובין איברי הנשימה והחיות התלויס בקנה והם הריאה והלב מפסיק מחיצה והוא עור עב ההולך מן החזה עד בין הירכים והיא נקראת טרפש הכבד או חצר הכבד וכשקורעין אותה נראה הריאה והתלוין בו ואם קוץ או מחט נמצא בחלל הגוף או שתחוב באחד מן האיברים שנקיבתן במשהו כגון לב וקורקבן וטרפשא דלבא וטרפשא דכבדא ודקין וכיוצא בהן מצד החיצון ה"ז ס"ט דקוץ זה מהיכן בא את"ל שבלעו א"כ כבר ניקבו הדקין ואת"ל שנכנס מבחוץ הא קיי"ל בקוץ שהגיע לחלל טרפה שמא ניקב אחד מאיברים הפנימים (זהו דעת הש"ע שכ"כ בהדיא בסי' מ"א בטרפשא דכבדא וכ"כ בהדיא בב"י בסי' מ') ואמנם דעת הרבה פוסקים שהיא ודאי טרפה אפי' רק נמצא בחלל דרוב הנבלעין נכנסין דרך הוושט וא"כ ודאי ניקב הוושט ויצא יז וכ"ש בעוף דאין דרך להתחכך אפשר דלכולי עלמא הוי טרפה ודאי (סימן נ"א):

ב ופשיטא גרעין של תבואה או שאר זרעונים או אבן וכיוצא בו שנמצא בחלל הגוף דטריפה ונ"ל דבזה לכ"ע טריפה ודאית שהרי א"א לומר בזה שנכנס מבחוץ ואפילו בעוף שיש לו זפק לא תלינן דניקב הזפק ויצא דאמרינן כאן נמצא וכאן היה. ועוד שדרך הזפק א"א ליכנס לחלל הגוף (עיין ב"א סי' י"ז). ודוקא שהוא בענין שאי אפשר לומר עכשיו נפל אבל אם אפשר לומר עכשיו נפל עיין כלל י"ד סי' כ"א (שם):

ג ואפילו ראינו שנתחב הקוץ והמחט בבהמה מבחוץ מ"מ טריפה מספק לכ"ע שמא ניקב אחד מאיברים פנימים בשעת כניסתו (ואם הוא ספק אם ניקב הבשר עד החלל עיין בב"א סימן כ"ה) לפיכך אם ניקב בקוץ לפנינו נגד אחד האיברים כגון שראינו שנכנס המחט מבחוץ נגד הלב ותחובה עתה בלב ולא נכנס בחלל הלב תלינן דלא ניקב רק כנגדו ולא במקום אחר וכשרה וכן כנגד כל האיברים. ואפילו לא ראינו כשנכנס המחט מבחוץ אלא שנמצא מחט תקועה מקצתה בדופן ומקצתה בלב וכיוצא בו ויש היכר בדופן שבאה מבחוץ נמי כשרה דע"כ נכנסה מיד מדופן ללב ונתקיימה כך דאם לא כן תמה על עצמך מי כיוונה לחזור ולכנוס בדופן למקום שנכנס בו מתחלה מבחוץ לחלל הגוף ואם אינה תחובה בדופן אלא שניכר ריעותא בדופן לחוד במקום הפ"מ צ"ע (עיין שם בש"ך ס"ק ג'):

ד ולפיכך כל האיברים שדינם שאם ניקב מצד אחד כשר כלב וקורקבן וכיוצא בהן אם נעשה על ידי קוץ ומחט אזי דוקא שהנקב מצד פנים ואם מצד חוץ דוקא כשנעשה ע"י חולי דאם ע"י מחט אפי' לא ניקב כלל טרפה כדלעיל סי' א':

ה מצא נקב בלב וקורקבן וכיוצא בו מצד חוץ ואינו יודע אם הוא מחמת מחט וקוץ או ע"י חולי כשר. דהוי ס"ס שמא על ידי חולי וא"כ אין כאן בית מיחוש כלל ואת"ל ע"י מחט שמא לא ניקב שום אבר רק נכנס מבחוץ ופגע תיכף באבר זה ונתחב בו (שם בש"ע ועיין בט"ז סימן מ"ט ס"ק ב' להשיג ע"ז מטעם דאינו מתהפך והכו"פ כתב דהכל שם אחד ועיין בשער רוב וחזקה סי' נ"ב דאין זה משם אחד ובש"ך בכלל ס"ס סי' ט"ו):

ו אם לא נמצא שום מחט ולא נקב באחד מהאיברים אלא שנמצא העור והבשר שנקבו עד החלל כשר ומכל מקום בזו צריך להחמיר לבדוק נגד הנקב אם לא נמצא שם ריעותא (ש"ך ס"ק ב') ונ"ל דאפילו עכשיו סמכינן אבדיקה זו כיון דאינו אלא להחמיר ודעת הפ"ח כשהעור שלם יותר מסתבר שבא ע"י חולי ואם העוף ג"כ נקוב יותר מסתבר שבא ע"י קוץ (בסימן נ"א ס"ק ב' ובסי' מ"ב ס"ק ג'):

ז אם הקוץ או המחט לא ניקבו ולא הגיעו לחלל אלא שנמצא תחוב בבשר אפי' כולו טמון בבשר כגון בירך לא מיבעיא אם חזר המחט כלפי החלל וצד העבה מן המחט כלפי חוץ דכשר אלא אפי' אם צד העב כלפי פנים והחוד כלפי חוץ דיש קצת הוכחה שנכנס דרך פנים שהרי א"א שתנקוב בצד העב וע"כ נכנס דרך הוושט ונקבה הדקין ויצא אפ"ה כשר דדרך בהמה להתחכך בכתלים וע"י החיכוך דוחק ועובר אפי' בצד העב וזה שכיח שע"י החיכוך תכניס ולכן לא אזלינן בזה אחר רוב הנבלעין כיון שיש לבהמה ג"כ חזקת כשרות דנשחטה הותרה ודוקא בבהמה אבל בעוף שאין דרכו להתחכך ולכן אם צד העב כלפי פנים טריפה שהרי א"א לומר שנכנס מבחוץ שהרי בצד העב א"א שתנקוב אבל כשצד העב כלפי חוץ כשר שהרי יש הוכחה שנכנס מבחוץ דאי מבפנים היאך תנקוב בצד העב. ונ"ל דמ"מ אם ידוע שהעוף דחק ונכנס במקום צר אף בעוף כשר אבל בסתם לא תלינן בעוף שמא דחק ונכנס (פ"ח דלא כט"ז ס"ק ד') ודוקא שראש העב הוא עב כ"כ כגרעין תמרה אבל בפחות מזה יכול לנקוב אף בצד העב כדלקמן סימן י"ט:

ח לפעמים בתוך האווזות נמצא בתוך השומן סמוך לבני המעיים נוצות ארוכות או במקום הפשטת העור מן הבשר נמצא חלל ובתוכו מונח כמו נוצות מקופלים וקרוי מכסה עליהם ומקצתן בלוים ומקצתן תבניתן וארכן כשאר נוצות של אווז כשר דזה לא נעשה מחמת נקב אלא שהטבע לא הוציאן לחוץ ולכן גדלו מבפנים (ט"ז ופרי חדש):

ט הא דמטרפינן דוקא בקוץ או מחט שהם דקים ואי אפשר לבדוק אחר נקב משהו אבל בקנה או חתיכת עץ וברזל עב כשר ע"י בדיקת האיברים שנקובתן במשהו אם לא ניקבו כשר דכיון שהוא עב אי איתא דניקב היה ניכר ונ"ל דאפילו לדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה נוכל לסמוך על בדיקתינו דלזה א"צ בקיאות (כן משמע מדלא הגיה רמ"א) וכן כתב הש"ך בסי' נ"ז בס"ק ל"ג בהדיא:

י ודוקא בחלל הגוף או בשאר איברים אבל אם נמצא מחט בריאה ולב וכבד ומרה שהם תלוים בקנה ומן הקנה נכנס סמפונות בריאה וכן בלב שהקנה בסופו מתפצל ונכנס בלב וכן לכבד (כמבואר כלל י"ז סי' כ"ב) ולכן ריאה שהרגיש בה במשמוש היד שמחט בתוכה אם שלימה היא נופחין אותה אם עולה בנפיחה כשרה בין אם היא דקה או עבה בין אם נכנסה דרך חודה או דרך קופה (ר"ל ראש המחט שהיא עבה) דאע"ג דאין דרך קנה לבלוע ורוב הנבלעין הוא דרך הוושט מ"מ כיון שהיא שלימה ועולה בנפיחה ע"כ לא ניקבה אלא דנכנס דרך הקנה ומשם נכנסה לסמפונות שבתוך הריאה ומן הסמפונות נכנס לבשר הריאה ואעפ"י שצד העב לצד חלל הבהמה לא אמרינן היאך אפשר לנקוב עם צד העב דכיון דבשר הריאה רך מנקב אפילו בצד העב וה"ה אם נמצא בתוכה גרעין של זית וכ"ש של תמרה (פרי חדש) ומ"מ אם לא הרגישו שום מחט אלא שנפחו הריאה מחמת איזה סיבה ועלתה שפיר בנפיחה ולא ראו שום ריעותא ואח"כ מצאו בו מחט כשהיא חתוכה אזי אין להכשיר (סימן ל"ו סעיף ט"ז ובש"ך שם) ואם נמצא קורט דם מבחוץ אף על פי שעולה בנפיחה טריפה דאם אין מכה ק"ד מניין. אע"כ שניקבה ועלה בה קרום והוה קרום שעלה מחמת מכה ואפילו לא נמצא קורט דם כנגד המחט ממש כגון שהמחט מלמטה והקורט דם מלמעלה רק שהיה באותו צד טריפה דע"י נענוע הריאה י"ל דנקבה וירד למטה אבל אם המחט בצד ימין והקורט דם בצד שמאל כשר (פרי חדש) ואם ניקבה לחוץ אעפ"י שלא נמצא קורט דם טרפה (ש"ך ופרי חדש וע"ש החילוק שבין ריאה לבית הכיסות):

יא ואם מצאו בחתיכה דריאה בכל ענין טריפה. לא מבעי כשהחוד הוא כלפי הסימפון והראש העב הוא לצד החלל הבהמה דאזלינן בתר רוב הנבלעין ומסתמא נכנס דרך הוושט וניקב הוושט ונכנס בחלל הגוף ומשם נקבה בחודה הריאה אלא אפילו אם נמצא ראש העב לצד הסמפון והחוד לצד חלל הגוף וא"כ י"ל דיותר מסתבר שלא נקבה הוושט אלא שנכנס דרך הסמפון ומה"ת לחוש שמא נקבה כבר לחוץ דקיי"ל אחזוקי ריעותא לא מחזקינן אפ"ה טריפה דכיון דקרומי הריאה רכים ויש כאן ריעותא ברורה חיישינן אעפ"י שנכנס דרך הסמפון שמא כבר נקבה עם חודה כל הריאה ואח"כ חזרה הראש העב לאחוריו דרך הנקב ולכן לא ראינו נקב מבחוץ וגרעין של זית דינו כמחט ופשיטא שיבולת שועל דינו כמחט (פ"ח בק"א סי' מ"א) וגרעין של תמרה כיון שאין לו חוד כלל ואין דרך לנקוב כלל אפילו נמצא בחתיכה דריאה כשר דתלינן שנכנס דרך הסמפון (פ"ח שם):

יב ואם נמצא מחט בסמפון הגדול של ריאה מדינא א"צ לבדוק כלל אפי' בנפיחה דבודאי דרך הקנה נכנס דכאן נמצא כאן היה. אלא דבמדינתינו נוהגין כשיש קצת ריעותא נופחין הריאה אבל אם כבר נתתך הריאה וא"א לנפוח כשר לכ"ע (שם):

יג אבל מחט שנמצא בכבד אין חילוק בין שבא לפנינו שלם או חתוכה אלא דלעולם אם צד העב של המחט הוא לצד חלל הבהמה אפילו כולה טמונה בכבד אעפ"י שי"ל שנכנס דרך הקנה ומשם לסמפון הכבד ומשם לכבד טריפה שהרי יש כאן הוכחה שנכנס דרך הוושט וניקב היושט ויצא לחלל ומשם נקבה בחודה הכבד ונכנס דאי איתא שנכנס דרך הקנה והסמפון היאך היתה יכולה לנקב עם ראש העב את הכבד שהוא עב כבשר ואינו רך כריאה לעיל בסי' י' (שם סי' מ"א):

יד אבל אם צד הדק של המחט כלפי חלל הבהמה ולא יצא לחוץ (דא"כ הוי כמחט שנמצא בחלל) אלא כולו טמונה בכבד וצד העב כלפי הסמפון הרי יש כאן הוכחה שנכנס דרך הקנה ומשם לסמפון הכבד ולכבד. דאי איתא שנכנס דרך הוושט ונקבה הוושט ונכנס לחלל ומשם לכבד היאך היה אפשר שתנקוב בראש העב הכבד וא"ל דאת"ל שנכנס דרך הקנה מ"מ י"ל שנקבה הכבד ומשם חזרה דרך אותו נקב עם ראש העב בדלעיל סי' י"א בריאה. שאני התם דאי יצאה פעם אחד לחוץ טריפה מחמת דריאה שניקבה טריפה אבל בכבד דניקב הכבד כשר וא"כ כיון דנכנסה דרך הסמפון אפילו אם יצאה כבר לחוץ וחזרה כשרה:

טו ובהפסד מרובה יש להתיר בזה אפי' אינה טמונה כולה בכבד אלא שכבר יצא חודה לחלל הגוף ולא דמי למחט שנמצא בחלל דטריפה דחיישינן שמא נקבה אחד מאיברים פנימים התם אפי' את"ל שנכנס מבחוץ עכ"פ נעשה בכח ע"י חיכוך בכותל אבל הכא שנכנס בנחת אין חוששין לזה (שם וש"ך ס"ק ח'):

טז הא דמכשרינן בצד העב כלפי סמפון דוקא שפונה לצד הסמפון ממש אבל אם פונה לצדדין בכל ענין טריפה שאלו נכנס דרך הסמפון לא היה אפשר לה להתעקם לגמרי ולתחוב בעובי כבד (שם):

יז הא דמכשרינן בשחודה כלפי חוץ לאו דברי הכל הוא דדעת גדולי ראשונים דאדרבה אם החוד כלפי חוץ טריפ' דמסתמא תלינן שנכנס דרך הקנה בין בריאה ובין בכבד אלא החילוק בין ריאה לכבד שהריא' סמוכ' לקנה מיד והכבד הוא בשיפולו ולפיכך כשהצד הדק נכנס והוא כלפי הכבד צריכה לעבור עד למטה עד הכבד ובמקום צר וחוששין אולי דרך כניסתה נטתה כאן או כאן וניקב אחד מן הקנים שנקובתן במשהו כקנה הלב והכבד לפי שעוברת במקום צר ומהלך רב אבל כשצד העב לצד הכבד אינו עשוי לנקוב מחמת שהיא עבה אבל בריאה אין חשש בכל זה לפי שכשהוא נכנס דרך הקנה מיד היא פוגעת בריאה ולפיכך אין חילוק בין קופא לבר או לגאו אלא שחוששין שמא ניקבה הריאה עצמה ולכן מחלקין בין היא שלימה או חתוכה כדלעיל סי' י"א (דעת רמב"ם שם עיין בב"י ופרי חדש) ולכן אין להכשיר אפי' בחודה כלפי החלל אם לא בבהמת ישראל ובהפסד גדול:

יח וכל אלו החילוקים שחלקנו במחט בין צד העב או הדק הוא דוקא כשראש המחט היא עבה כמו גרעין של תמרה אבל בפחות מזה אפילו במחט שתופרין בהם השקין נקרא קטנה וא"כ אין חילוק דלעולם חיישינן וטריפה ואם נמצא בכבד גרעין תמרה או שאר דבר שאינו יכול לנקוב טריפה לדעת רוב הפוסקים דמסתמא נקבה הוושט ואע"ג דא"א לנקוב הא גם בסמפון א"א לנקוב (כו"פ והפ"ח כתב דכשר ולא ידעתי טעמו כי אין זה אלא לרשב"א עיין כו"פ ואנן לא קיי"ל כרשב"א) ומיהו אם נמצא כמו אבן בכבד טמון בבשר כשרה לפי ששם מתהוה ממותר המאכל היורד אל הכבד להתהוות דם (פ"ח שם בסוף הסי') ומ"מ נ"ל שאם רואין שהוא אבן ממש טריפה ואם נמצא בכבד של עוף אפילו דבר שאינו מנקב כחול וכיוצא בו טריפה בכל ענין דבעוף א"א לומר שנכנס דרך הקנה כי הקנה מחובר אל הריאה והכבד מונח למעלה על הוושט וא"א בשום ענין לבא לצד התחתון של הכבד אם לא ע"י נקיבת איברים פנימים ומכ"ש אם נמצא שבולת שועל דדינו כמחט (פ"ח בק"א סי' מ"א):

יט ואם נמצא קוץ או מחט בסמפון גדול שבכבד והוא סמפון הגדול שנכנס בתוכו כשר. דודאי דרך הקנה נכנס ומשם לסמפון הגדול (שם) ואף להפוסקים שכתבתי בסי' י"ז כשר כיון שעדיין לא הלך מהלך רב ל"ח שמא נקבה הקנה (אלא דצ"ע שהרי בנמצא בסמפון הלב מחלק רמ"א בין קופא לבר או לגאו כדאיתא בסי' מ' וא"כ מ"ש מסמפונא דכבדא ובאמת הפ"ח דעתו להכשיר בנמצא בסמפון הלב אבל לרמ"א צ"ע) ואם נמצא מחט בטרפש הכבד דינו כמחט שנמצא בחלל הגוף (שם):

כ ואם יש לתלות שנפל המחט לאחר השחיטה בכבד כגון שנתעסקה האשה המבשלת במחטין וכיוצא בו בענין שנוכל לומר שמא נתחב המחט בתוכו לאחר שחיטה וא"כ יש כאן ס"ס שמא לאחר שחיטה נפלה ואם תמצא לומר מחיים שמא לא נקבה יש להתיר במקום הפסד מרובה וגם סעודת מצוה אבל אם לא נתעסקה במחט אם כן מהיכי תיתי שנאמר שנפל לאחר שחיטה וטריפה אפילו בהפסד מרובה (עיין פ"ח סי' מ"א וזאת הוא הכרעת כו"פ ודבריו נכונים):

כא מחט שנמצא בלב אעפ"י שאינה ניכר מבחוץ טריפה בין כשראש העב לצד ראש הבהמה ובין שהוא לצד חלל הבהמה דממ"נ אם צד העב לצד החלל א"א לומר שנכנס דרך הגרגרת ומשם לקנה הלב ומשם ללב שהרי יש כאן הוכחה שנכנס דרך הוושט דאם דרך הקנה היאך אפשר לה לנקב בראש העב בשר הלב שהוא בשר עב כמו גבי כבד בסי' י"ד ואפי' אם ראש העב לצד הסמפון וצד הדק לצד החלל וא"כ א"א לומר שנכנס דרך הוושט דא"כ היאך אפשר לה שתנקוב בראש העב וע"כ נכנסה דרך הקנה די"ל שנכנסה דרך הקנה וחודה למטה וניקבה בשר הלב בחודה ויצאה קצת ואחר כך חזרה המחט דרך אותו נקב וניקבה הלב טרפה וה"ה אם נמצא המחט בטרפש הלב (שהוא הכיס שהלב נחבא בתוכו) וכן אם נמצא בסמפון הגדול שבלב וראש העב לצד ראש הבהמה נמי טריפה כדלעיל שמא נקבה בדרך הילוכה את הסמפון וקנה הלב דינו במשהו (ועיין לעיל סימן י"ט) אבל אם ראש העב לצד חלל הבהמה וליכא הוכחה שכבר היתה בפנים כשרה (עיין סימן מ' ובש"ך שם) ושאר דינים שבלב מבואר בדין לב:

כב מחט או קוץ שנמצא במרה לעולם טריפה ואע"ג שהיא תלויה בכבד וי"ל שנכנס דרך הקנה לכבד ומשם למרה דרך הסמפון הנכנס מכבד למרה מ"מ חיישינן שמא ניקבה המרה כיון שעורה דק ועוד כיון דסמפון זה שנכנס לה מן הכבד אינו רחב יותר מסתבר לתלות שניקבה הוושט ומשם נכנס למרה. אבל אם נמצא במרה גרעין שהוא כמו גרעין של תמרה שאין ראשה חד כשרה דכיון שאינו מנקב אמרינן שנכנס דרך הקנה לכבד ומשם דרך הסמפון למרה אעפ"י שהסימפון אינו רחב ואם ירצה להוציא הגרעין דרך הסימפון לא תצא י"ל על ידי ניענוע הבהמ' שמנענע עצמה בחייה בהליכתה ימים רבים נכנסה שם (ססי' מ"ב) בתרנגולים אינדיאן מצוי להיות כמו אבנים קטנים ולבינים תוך הכבד ומרה. ושמעתי שבא ע"י שמתרגזין מאד ונוהגין להכשיר. (מנ"י בקו' סולת בלולה כלל פ"ט) ואפשר שאם ימצא כן בתרנגולים שלנו גם כן יש להכשיר כדלקמן כלל כ"ב סימן ד' כנ"ל):

כג מחט שנמצא בכרס והמסס ודקין וקורקבן תמצא כל אחד במקומו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.