חכמת אדם/מא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


חכמת אדםTriangleArrow-Left.png מא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

א
דין כחל (סי' צ)

הכחל (פי' הדד של בהמה): בין של קטנה שלא הניקה ובין של גדולה מה"ת מותר נבשלה בין בפ"ע ובין עם בשר שאין בשר שנתבשל בחלב שחוטה אסור מה"ת אלא שחכמים אסרוהו דדמי לב"וח: וכן הדין אם קרע והוציא את החלב שבו מותר לצלותו ולאכלו אבל לבשלו אפי' בפ"ע אסור דאעפ"י שהוציא החלב מ"מ נשאר עדיין חלב בגומית:

ב ואם קרעו שתי וערב וטחו בכותל עד שלא נשאר בו לחלוחית חלב מותר לבשלו אפי' עם בשר ואפי' לכתחלה ואם קרעו וחתכו כמה פעמים שו"ע על פני כולו עדיף ומהני יותר מטיחה בכותל וכן אם נתנו תחת המכבש הוי כטיחה בכותל וכל זה מדינא:

ג ומ"מ נהגו שלא לבשלו עם בשר כלל אפילו על ידי קריעת שו"ע וטחו בכותל ולבשלו בלא בשר בטיגון או בפשטידא אפילו במחבת מותר ע"י קריעת שו"ע וטיחה בכותל דוקא ולצלותו על השפוד סגי בקריעת שו"ע בלא טיחה בכותל (סעי' ב'):

ד ובדיעבד אם עבר ובשלו בלא בשר אפילו בלא קריעה אעפ"י שבשלו עם ירקות או שאר דברים מותר לאכלו (ס"ק ג') ומכ"ש אם צלאו אבל אם בשלו עם בשר אחר צריך ס' נגד כל הכחל שהרי אין אני יודעים כמה חלב נפיק מיניה ומ"מ בדבר זה הקילו חכמים בכחל אע"ג דבשאר איסורים צריך ס' חוץ מן האיסור אבל בכחל מצרפין גם הכחל עם הבשר ולכן אם יש נ"ט פעמים בשר ושאר דברים שבקדירה נגד הכחל הבשר והתבשיל מותר שהרי הכחל עצמו הוא בשר וא"כ יש ס' נגד החלב ונתבטל טעם החלב ולפיכך מותר אבל הכחל אפ"ה נשאר באיסורו מפני שיש גומות בכחל שהחלב כנוס בתוכן ויש באותו חלב טעם מן הבשר שנתבשל עמו ואותו חלב שבגומות א"א להפרישה מן הבשר דלא מהני קריעה לאחר הבישול ואע"ג דבגמר בישולו יוצא כל חלב מ"מ קודם גמר בישולו נאסר בשביל חלב שבגומות ותו לא משתרי דחיישינן שמא יאכלנו קודם גמר בישולו א"נ משום מראית העין (ש"ך ס"ק ה') ואם לא הי' בין הכל ס' הכל אסור מדרבנן ומ"מ מותר בהנאה:

ה ואעפ"י שהיה ס' נגד הכחל אם נפל לקדירה אחרת דינו כקדירה ראשונה ומשערינן בו בס' והכחל מן המנין ואפילו לא היה בקדירה ראשונה ס' נגד הכחל ונאסר מדינא אפ"ה מצטרף למנין ס' שלא יהא סופו חמור מתחלתו (עיין ט"ז ס"ק ד') כל זה הוא לדעת הב"י בש"ע ולדעת רמ"א אם לא היה בו ס' בקדירה הראשונה ונפל אחר כך לקדירה אחרת אין הכחל מצטרף לס' דכיון דנ"נ איך יצטרף להתיר (סעיף א'):

ו מנהגינו ע"פ הכרעת רמ"א דלצלי בפ"ע בלא בשר לכתחלה צריך קריעת שו"ע והטחה בכוחל ובדיעבד אם נצלה לחוד בלא בשר אפילו לא קרע כלל מותר ואם נצלה עם בשר אם נקרע שו"ע וטחו בכותל שניהם מותרין אפילו ידוע שנתהפכו על השפוד דכיון שנקרע שו"ע וטחו בכותל חשוב כבשר ממש לענין זה (ס"ק י"א) ואם לאו העליון מותר והתחתון אסור ולא חיישינן שמא נתהפך השפוד ונעשה העליון תחתון דבדיעבד לא מחזקינן איסורא וכן אם ידוע ששניהם היו תחובין בשוה בשפוד ולא היה שום אחד מהם עליון או תחתון שניהם מותרים אבל לכתחלה אין לצלותו עם בשר כלל משום שרגילות להתהפך השפוד לפעמים זה עליון וזה תחתון וכ"ז בצלי על השפוד אבל במחבת דינו כמבושל בקדירה:

ז ולקדירה בלא בשר נוהגין בו איסור לכתחלה אפילו ע"י קריעת שו"ע וטחו בכותל דגזרינן שמא יבא לבשלו עם בשר וה"ה לטגן אפילו בלא בשר דאין חילוק בין טיגון לבישול. ואפילו נתייבש כבר הכחל. ואם עבר ובשל בקדירה לבדו בדיעבד אם נקרע שו"ע וטחו בכוחל מותר אפילו בלא ס' אבל אם לא קרע שו"ע או לא טחו בכותל אפי' בדיעבד אסור עד שיהא ס' נגד הכחל וכחל עצמו מן המנין (רמ"א סעי' ב'):

ח ולבשלו עם בשר אפילו קרעו שו"ע וטחו בכותל אסור ובדיעבד במקום הפ"מ יש להתיר אבל לא בלא"ה (שם):

ט ואם אנו רואין שנתייבשה הכחל או לאחר ל' יום דמסתמא כבר נתייבש (ס"ק י"ז) אם עבר ובשלה אפילו עם בשר מותר בדיעבד אפי' בלא קריעה כלל דכיון שכבר נתייבש אינה נותנת טעם ולכתחלה אסור אפילו בנתייבש:

י לעשות פשטידא מן הכחל דהיינו שמניחין אותו בעיסה (כמו שאופין לחם ממולא בבשר) בלא בשר נוהגין בו היתר אם אין אופין אותם במחבת אלא בתנור אבל במחבת דומה ממש לבישול בקדירה ואם נתייבש תחלה מותר בפשטידא אפילו במחבת ויש נוהגים איסור אפילו בנתייבש אם אופין במחבת (רמ"א סעיף ב'):

יא ולאפות הפשטיד שבו הכחל בתנור קטן עם מאכלי חלב דינו כשאר ב"וח שנאפה בתנו' א' ומבוא' דינם כלל ס"ב ועם מאכלי בשר יש מחמירין שלא לאפותם יחד אלא יש להניח הפשטיד בפי התנור ויש ליזהר לכתחלה אעפ"י שאינה אלא חומרא (שם):

יב כל כחל שקרעו שו"ע וטחו בכותל דמותר בדיעבד כמבואר לעיל מותר לחתוך אותו כשהוא רותח בסכון שחתכו בו בשר וכן כחל חי אעפ"י שהיא מלאה חלב כיון שהוא צונן וכן מותר לחתוך בשר בסכין שחתכו בו כחל וכן הדין לאכול זה בכלי שאכל בו זה וה"ה לצלות זה בשפוד שצלו בו זה וה"ה דמותר להניחו בקערה עם בשר צלי אפילו אם שניהם חמים דלאחר צליית הכחל שאנו מתירין בדיעבד דינו כשאר בשר לכל דבר (שם סעיף ג'):

יג ולפי מנהג ע"פי פסק רמ"א לעיל סימן ו' אם עבר וצלה בלא קריעה או קריעה מועטת כל הדברים האלו אסורים לכתחלה ואם נצלה כל צרכו כיון שקרעוהו שו"ע אפילו לא טחו בכותל מותר לחתוך בסכין של בשר אבל קודם שנצלה כל צרכו אסור לכתחלה אא"כ קרע שו"ע וגם טחה בכותל:

יד לכתחלה אסור למלוח כחל עם בשר ובדיעבד אפילו לא קרעו כלל מותר ואפילו עלוי' בשרא (ש"ך ס"ק כ"ז) ועיין לעיל כלל ל"ד סימן י"א:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.