שיחה:בבלי/שבת/מ/א

דילמא ה"מ במתניתין אבל בברייתא לא

צ"ב הסברא לחלק בזה הלא סוף סוף דעתו מכרעת ויחיד ורבים הלכה כרבים, ואף אם תנא דברייתא לא אלים כוחו כתנא דמתניתין הרי כצירוף לתנא דמתניתין להכריע כדין רוב מה"ת שלא יועיל. ש"ס יידן (שיחה) 21:55, 19 באפריל 2020 (UTC)

תניא כוותיה דשמואל

צ"ב מדוע לא אותביה מינה לרב, ושמא לא נשנתה בי ר' חייא. ואף שבסמוך אמרינן פשיטא דלא עביד דהא איתותב, התם איירינן בדעת רבה וגירסתו בדעת רב אכן עלתה בתיובתא אך אין מכאן ראיה שכוונת הגמרא לדחות דברי רב אלא לסייע דברי שמואל מברייתא. ש"ס יידן (שיחה) 21:57, 19 באפריל 2020 (UTC)

מרחץ שפקקו נקביו

לפירוש השני ברש"י (ד"ה ל"א שפקקו) שפפקו הנקבים שתחתיהם האור יש לדון שמבואר מכאן שבלא"ה אסור ויש להבין הטעם לאסור, שיש לפרשו משום שאף שהמים כבר הוחמו בערב שבת מכל מקום כל שהמים היו על האש בשבת הרי חשובים הם הוחמו בשבת ואסורים הם, אלא שאם כן יקשה כיצד הוכיחה הגמרא (לעיל לט:) שאסור להטמין מערב שבת בדבר המוסיף הבל, שמא מותר ואעפ"כ אסרו חכמים להשתמש במים אלו לרחיצה כיון שסוף סוף חשובים שהוחמו בשבת. אך זה היה אפשר לדחות בקל שההוכחה היתה מכך שאסרו עליהם אף בשתיה וזה לא מצינו בשום דוכתא וע"כ שטעם האיסור משום מעשה שבת ומוכח שאסור להטמין.

אך יש לפרשו גם באופן אחר והוא שאם פתוח מקום האש יש לחוש שמא לא הוחמו באמת מערב שבת ורק טוען הבלן שהוחם מערב שבת, וכן נראה מהמשך הסוגיא גבי אלא שחמין שלו מחופין בנסרים ופירש רש"י (ד"ה מחופין) וז"ל: ולא היו צריכין לחוש שמא נתחממו בשבת מחומו של מרחץ. הרי שהצד לחשוש במקום שאין נסרים הוא שמא הוחמו בשבת מחומו של מרחץ, והיינו שתחילה לא היו חמים ואך עתה התחממו (אף שגם שם אפשר להעמיס כנ"ל שאף שהוחמו כבר מכל מקום חשובים הם 'הוחמו בשבת', אך לא נראה לומר כן אלא רק אם הנדון הוא בהגדרת המים כהוחמו בער"ש או בשבת אך לא כאשר הנדון הוא על חשש מתי התחממו, ודו"ק). ש"ס יידן (שיחה) 22:13, 19 באפריל 2020 (UTC)

ועדיין היו רוחצין בחמין ואומרים מזיעין אנחנו

לא חששו שמא יחממו בשבת בשביל להזיע. ולכאורה כי אין הזעה חשובה כל כך בשביל להחם בשבילה, או שלהזעה אין צריך ריבוי מים ויכולים לחמם מערב שבת ורק לרחיצה שצריך ריבוי מים היו מחממים בשבת להמעיט בעצים. ש"ס יידן (שיחה) 22:13, 19 באפריל 2020 (UTC)