אור שמח/פרה אדומה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:06, 2 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png פרה אדומה TriangleArrow-Left.png ב

א

ומפני זה כשמפרישין הכהן השורף אותה מפרישין אותו ללשכה מוכנת בעזרה.
הנה בריש יומא פליגי ר"י ור"ל מה זה נקרא בירה אם הר הבית או המקדש כולו. ורבינו כפי הנראה פסק כר"ל דמפרישין אותו לעזרה ולא להר הבית והלא הלכה כר"י בכל מקום ובזבחים פרק טבול יום (דף ק"ד) דפליגי שם מאי זה בירה שם אתיא לפסק הלכה כרב נחמן, נמצא דהמשנה או שמדברת מפסולים שלאחר זריקה ובהר הבית או מפסולים שקודם זריקה ובמקדש. וכפי הנראה דשניהם כללינהו המשנה בלשון בירה. ובאמת אם נאמר דפליגי ר"י ור"ל שם אם נשרפין פסולים שקודם זריקה בהר הבית או לא, יתכן דאזלי לטעמייהו דפליגי בבשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים דר"י אמר כשר ור"ל אמר פסול אע"ג דסופו לצאת חוץ לקלעים לאחר זריקה ור"י אמר כשר הואיל וסופו לצאת יעוין פרק כל התדיר, הוה"ד אמר רבי יוחנן דנשרפין בהר הבית הואיל וסופו לצאת. אולם המעיין יראה לפי המסקנא אף באימורים דיצאו פליגי אם זריקה מועלת בהן אע"ג דאין סופן לצאת, ועוד לר"ל דלא סבר הואיל וסופן לצאת בעי שם אם יציאה מועלת בהן מדהכא חובה לצאת שאני ודוקא בשר קדשים קלים דאין סופן חובה לצאת פסול אלמא דכאן אין הטעם דר"ל דמצריך לשרוף פסוליהן במקדש משום דסופן לצאת לא סבר ובאמת איך שייך הואיל וסופן לצאת לענין מקום השריפה כיון דכמצותן נשרפין חוץ לשלש מחנות. וכפי הנראה דלא פליגי רק למר מיירי משנתינו בהנך פסולים דנשרפין בהר הבית ולמר בהנך פסולים דנשרפין במקדש:
וכאן יתכן דאזלי לטעמייהו דר' יוחנן מתני חדא לעשות לכפר אלו מעשה יוהכ"פ ופרה פרישת כה"ג מעלה בעלמא, לכן סגי במקום בהר הבית אבל לר"ל דמתני תרתי לעשות אלו מעשה פרה הרי דפרה יליף פרישתן ממלואים ומה שם היה פתח אוהל מועד כן הכא צריך להיות בעזרה דכאשר עשה ביום הזה צוה לעשות לכפר עליכם כו' משמע כוותיה במקדש. ואין זה ענין לדון מינה ומינה ודון מינה ואוקי באתרא דנאמר דמה התם לעבודת מקדש בעי פרישה במקדש כן הכא לעבודת חוץ בעי פרישה בהר הבית, דזה לא שייך דכאשר צוה ד' כתיב, ולכן רבינו דפסק דילפינן ממלואים וכר' יוחנן משמיה דרבו פסק דפרישה במקדש ונכון:
והנראה לי דלפי מה שבארנו בהלכות עבודת יוהכ"פ דפרישה דמיא לקידוש ידים ורגלים א"כ תליא במאי דפליגי ר"י ורב חייא בר יוסף בזבחים (דף כ') פרה רחב"י אמר מקדש בכלי שרת בפנים ויוצא וריו"ח אמר אפילו בחוץ ואפילו בכ"ח כו' הואיל וכל מעשיה בחוץ, לכן סבר ר' יוחנן דפרישה ג"כ בחוץ ורשב"ל סבר כרב חייא בר יוסף דמקדש בכלי שרת בפנים לכן בעי פרישה במקדש. ורבינו פסק לענין קידוש לקמן פ"ד והיכן מקדש ידיו ורגליו בכלי שרת בפנים ואם קדש בחוץ כשר, הרי דמצותה לכתחילה בפנים לכן פסק דפרישה בפנים ודוק בכ"ז:

ב

במשל"מ, ואני תמה כו'.
נ"ב לגירסא דילן ר' יהושע בן לוי א"ש פסק רבינו דהלכה כוותיה נגד ר' יוחנן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.